בוקר טוב חברות יקרות!
אחרי מרתון התוועדויות שהייתי בהן בימים שלישי ורביעי מוצאת כעת זמן לכתוב.
כשחזרתי לביתי מאחת ההתוועדויות, פגשה אותי אישה מהקהילה , היא לוחשת לי בשפה רפויה ש: המליצו לה להתייעץ איתי,
היא בהליכי גירושין… והיא רוצה שאני אחזק אותה ואתן לה כלים איך *צולחים* את הדרך בשפיות, מה אומרים לילדים? ושאלה עיקרית איך מתרוממים מתוך המשבר.
השתדלתי לתת לה עיצות טובות וב"ה המשכנו כל אחת לביתה בתחושת חיזוק.
…קראת עד כאן ובטח את שואלת למה אני נמשכת לספר לך על צרות? הרי כולנו סוחבות תיק.
נכון, לגמרי לא! באתי רק לספר על עוד אישה מסכנה,
אני מנסה להגיע עם *ההסתכלות העצמית. -העצמה לעצמי* , יכלו להמליץ לאותה אישה שתפנה לעוד מלא נשים אחרות שעברו את הסרט, ובכל זאת המליצו לה לבוא להתייעץ דוקא איתי, וואלה התנפחתי מגאוה (רק לשניה),
יש בי משהו יחודי שאין באפאחת אחרת
*יש בי כח לתת כח.*
לתת עיצה טובה, תקוה, .

ואיפה את בסיפור?
אני לא מחדשת לך כלום, אני רק מעוררת אותך *להעצים* את *עצמך* ולא *לעצום*, לא להתעלם מהיחודיות שה' נתן לך.
שימי 💖 מה היכולת שלך לטעת טוב בעולם?
תממשי את הטוב הזה כבר מהיום!
את מסוגלת בענק.
ובהקשר לפרשת השבוע-
את (הגוף של) יוסף זרקו לבור
אך חלומותיו שקדמו לבור הביאו לגדולתו אחרי שהוציאו אותו משם.
גם אם לעיתים את נופלת לבור, למשבר,
זיכרי! משבר- בחילוף אותיות- מבשר.
דוקא מהקושי תצמח הישועה
דווקא בגלל ובזכות המסלול שה' סידר לי, הצלחתי לממש את היכולות שלי ולחזק נשים נוספות.
שיהיו בשורות טובות, חנוכה שמח ומאיר, אוהבת, שרה