יום החתונה קרב ובא. תכננתי להקדיש את הערב כולו להשתתפותי בה. החל מהחופה ועד לסיום השמחה לפנות בוקר, היות ונהוג אצלם לערוך "מצוה טאנץ", כמנהג חסידים. אך תוכניות לחוד ומציאות – לחוד !

ביום החתונה, חשתי מאד לא בטוב, ובנוסף סערה חורפית עזה פקדה את ארצנו הקדושה. לצערי הבנתי שיבצר יהי' ממני להגיע לחתונה.

בליל החתונה קיבלתי סדרת צילצולי טלפון משכנותי שהתקשרו אלי שוב ושוב במהלך הערב. הן הביעו באזני את פליאת ואכזבת הכלה ואחיותיה מהעובדה שלא הגעתי לחתונה. הן ציפו והיו בטוחות, שאהיה הראשונה שתגיע לאולם, עוד לפני תחילת החופה כדי לתמוך בהן ריגשית.

הרגשתי צער עמוק וכאב לב למשמע הדברים. היתכן שאגרום עוגמת נפש לכלה ידידה אהובה, במיוחד שהיא כלה יתומה ?

החלטתי לכתוב לרבי ולבקש את עצתו וברכתו הקדושה. המכתב הוכנס לכרך י"ב של "איגרות קודש" של הרבי מליובאוויטש. בעיני רוחי דמיינתי לקבל ברכה, שתנסוך בי כוחות מחודשים להשתתף בשמחת החתונה.

הספר נפתח לי בהשגחה פרטית בעמוד קכח. הרבי מסביר על תוכן מכתב של הרבי הקודם. "כשהאדם רעב ומשביע רעבונו בלחם ובסעודה, מחשבתו היא על הלחם והסעודה מאכלים ומשקים, אבל פנימיות הדברים וסבתם, שנשמתו תאבה להניצוץ הא-לוקי הנמצא במאכלים ומשקים אלו…ואיך שתהי' כוונתם הגלויה, הפנימיות וסיבתה היא, שבודאי בידו לתקן מה בהנוגע לעיניניהם ביהדות. וסיבבה נשמתם כמה סיבות ועינינים שיבקרו אצלו, ובמילא יתעורר על המילוי תפקידו לקרב לבם לאבינו שבשמים"….

המשכתי לקרוא ושמתי לב למשפט מפעים;… "ומובן שכל האמור לעיל הוא גם בהנוגע *להשכנה שלהם אודותה כותב* – דרך אגב- כיון שהראתה לו *מזוזה* שקנתה, כדאי היה *שיבדקו אותה…אם כשרה היא*"…

הרבי מסיט את מחשבתי מהשתתפותי בחתונה אל נושא חדש…לבדוק את המזוזה של השכנה. ברגע זה הוטלה עלי שליחות מפתיעה, לטפל בבדיקת המזוזה של השכנה הכלה !!!

חלפו מספר ימים. ב"ה הרגשתי בקו הבריאות. הזוג היה עדיין ב"שבע ברכות". אך אם הרבי מאיר את עיני ש"כדאי לבדוק את המזוזה" צריך להשתדל ולבצע את השליחות במהירות.

תאמתי עם הכלה ביקור קצר ביחידת הדיור החדשה שלהם, בלב שכונה חרדית בבני ברק.
שלושת המזוזות שלהם נמסרו על ידי ללישכה המצויינת "מורשת משה" לבדיקת תפילין ומזוזות בבני ברק בהשגחת הרב לנדא שליט"א, רב העיר.

הייתי סקרנית מאד לשמוע מה העלתה הבדיקה. באחת המזוזות התגלתה תקלה חמורה שהיה חיוני לתקנה. שמחתי מאד שהפגם נמצא ותוקן ! וב"ה הזוג יתחיל את חייו המשותפים כשכל המזוזות בדירתם כשרות למהדרין.

חלפו מספר ימים נוספים. החלטתי שמן הראוי, שאכתוב לרבי ואודה לו שזיכה אותי בזכות העצומה לקבל הנחיה במכתב התשובה אלי, להיות שליחה עבור הזוג הצעיר.

נטלתי כרך יב' של "איגרות קודש", שהפעם נפתח לי בהשגחה פרטית בעמוד קנב. ומה רבה היתה הפתעתי לקרוא את הפיסקא הבאה;

"ולהודעתו מיום ההולדת שלו, הנה יה"ר שתהי' שנת הצלחה אצלו הן בגשמיות והן ברוחניות ובגשמיות וברוחניות גם יחד".

…"בברכת חג הגאולה, ובפרישת שלום כל שכניו במקומו עתה, ובטח ימסור גם להם ברכתי ברכת בריאות בגשמיות ובריאות ברוחניות".

בום טראח !!! עדיין לא כתבתי לרבי על יום הולדתי הקרב ובא- כ"ז שבט. אבל הרבי יודע גם יודע, גם בלי שאכתוב לו על כך. ונותן לי את ברכתו שלושה ימים !!! לפני יום הולדתי !

רבי ! רבי ! ב"ה שאתה אתנו! מייחלים כבר לראות אותך בגילוי בהתגלותך כמלך המשיח לעיני כל, בגאולה האמיתית והשלמה. אמן !