-
טעותו של הדוור
הסיפור שלפנינו סיפור אמיתי, למרות שנשמע כסיפור דימיוני... לקריאה
ב"ה הוא נכתב בזכות, שזכיתי בר"ח אדר עתה, לקבל עידוד מהרבי ב"איגרות קודש" כרך י' עמ' קכט: …"מהנכון לעורר את אנ"ש…ואלה אשר בכרם חב"ד בפרט, …*שירשמו את זכרונותיהם* כל זמן שהדבר שמור אצלם ובטח, במשך הזמן, בקבוץ הזכרונות תהי' גם תועלת הרבים….הנה הרב…מתעניין ג"כ בכגון דא. ומהנכון שבעלי רשימות הנ"ל יבואו בקישור אתו, *וביחד ימצאו אופן איך לנצל את הזכרונות לתועלת הכי גדולה. בברכה*".קולות נקישות חלושות, נשמעו על דלת ביתנו. בפתח עמד הדוור, והגיש לי מכתב שיועד לאחד מבני משפחתנו. תמהתי לגלות, שאין כל סימון "דואר רשום" על גבי המעטפה. !כשהערתי זאת לדוור ענה בביטחון, שזהו דואר רשום. הוא הושיט לי מסמך מודפס מקופל על חציו – על מנת שאאשר בחתימתי את קבלתו, כ"דואר רשום".פתחתי את המסמך מהקיפול וגיליתי בפליאה רבה, שהשם שלי הוא המודפס על גביו, ולא השם שמודפס על המעטפה הנתונה בידי.ניסיתי להסביר לדוור שיש כאן טעות. ושצריך שהשם שלי יהי' רשום על המעטפה במכתב נוסף.הוא ביקש שאחזיר לו את המכתב שהיה מיועד לבן המישפחה…( דבר שסירבתי לתת לו). ואמר לי בהפגנתיות :" אני אכתוב שסירבת לחתום." וירד במדרגות המובילות ליציאה מחדר המדרגות.אודה על האמת. האירוע היה מוזר ומאד לא נעם לי. ניזכרתי בשמה של אחת מפקידות הדואר, שבעבר הרחוק היה לי קשר טלפוני עמה. התקשרתי אליה ולשמחתי היא ענתה מיד.שיתפתי אותה ב"חוי'ה" הלא טובה שזה עתה חויתי, והיא יעצה לי לפנות מיד לסניף הדואר ולהתלונן…למזלי הטוב, ביום זה הסניף סגור אחר הצהרים. עובדה זו התבררה לי מאוחר יותר, שהיתה לי לתועלת.המחשבה שחלפה בראשי היתה – מה הרבי מלמד אותנו? שהכל מנוהל בעולם בהשגחה פרטית מדוייקת ואין טעות…וכאשר שני יהודים ניפגשים, הרי הכוונה העליונה היא, שנחפש ונעלה לגילוי מצוה כל שהיא, שעד עתה היתה בהסתר.פניתי למכרה שמעבר לקו הטלפון, וניסיתי להסביר לה כמיטב יכולתי את הרעיון החסידי הזה…"יש לי בת" ענתה לי, "ואני מבקשת ממך, שתכתבי לרבי ב"איגרות קודש" ותבקשי עבורה, שתה' לה הצלחה להינשא לחבר שלה בקרוב."הצעתי לה לבקש מבתה לקבל על עצמה:* נתינת צדקה בבית לפני הדלקת נר שבת בקביעות עם ברכה.*החלטה לבנות בית יהודי חזק על יסודות חזקים, בהסכמה משותפת עם החבר, בנושאים;*שמירת שבת,*כשרות*טהרת המישפחה.ועבורה כאמה הצעתי לה;* אמירת הפרק האישי בתהילים של בתה עפ"י הגיל ( בשעות היום).* לתרום לצדקה לפעילות בית חב"ד אבן יהודה. הרבי זיכה אותי בשליחות ומינה אותי כיו"ר ידידי בית חב"ד הזה במכתבו, שנשלח מהמזכירות.( עם המישפט המרגש"אזכיר על הציון").ציינתי בפניה ניסים גלויים, שזכו בהם התורמים לבית חב"ד אבן יהודה.לכל הבקשות הללו הסכימה.לפתע, בעודנו משוחחות … קולות נקישה חלושות נשמעו שוב !!! על דלת ביתנו.בפתח עמד הדוור, שיצא אך לפני מספר דקות. הפעם הוא חייך והיה נינוח. הוא הושיט לי מכתב ששמי התנוסס עליו ומדבקת "דואר רשום" מודבקת על גביו." המכתב עבורך התחבא כאן אצלי בין שאר כל המכתבים" הסביר את עצמו. התרגשתי למשמע דבריו.הפקידה הבכירה שעדיין היתה עמי על קו הטלפון, התרגשה אף היא ואמרה לי בקול מתרונן ;" תברכי אותו בחודש טוב !"חיפשתי במהירות משהו להעניק לו, שישמח אותו, כהכרת הטוב מצידי. על כך שהטריח את עצמו, למרות גילו המתקדם, לחזור אלינו בשנית כשמצא את המכתב הרשום.ב"ה הושטתי לו חפיסת שוקולד, שקיבל אותה בשמחה כשהחיוך ממשיך להאיר את פניו.חשתי שהשם יתברך שלח לי מתנה. בזכות הטעות של הדוור, זכינו שתי נשים (שלא שוחחנו כשבע שנים לפחות), "להתוועד" בשיחה חסידית בפלאפון, שהובילה אותה לקבל עצות קדושות של הרבי. שיהיו כלי לקבלת ברכותיו הקדושות עבור בתה להצלחתה לקראת חתונה ב"ה.אני מודה להשם יתברך, שיש לנו את הרבי נשיא הדור שמנהיג, מלמד, מברך, מאיר ומדרבן אותנו, להאיר בקדושה בדרכנו בעולם.המילים בספר "היום יום" ליום א' אדר, ( היום שבו התרחש סיפורנו) כל כך עוצמתיות ומדרבנות אותנו. הן חלק ממה שנותן לנו את הכיוון ואת הכח, לחשוב ולפעול בדרכי החסידות על פי תורת חסידות חב"ד;…" *הנה כל נשמה בירידתה* *למטה*, *יש לה מלאכות כלליות* *ופרטיות. וזהו יצא אדם לפעלו* *דיציאת הנשמה מעמידתה בשמי רום באוצר הנשמות, וירידתה מדרגא לדרגא עד בואה להתלבש בגוף הנפש הטבעית והבהמית*..*להאיר את העולם באור תורה ונר מצוה*.יה"ר שניזכה כבר להכריע את העולם לכף זכות, ונחזה בבריאות איתנה, נשמות בגופים, בתוך כלל ישרא-ל, בהתגלות הרבי כמלך המשיח לעיני כל, בגאולה האמיתית והשלמה, תכף ומיד ממש.בדידי הווה עובדאטמה חורושוכיןכתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
