הרבי אמר במפורש בשיחה לנשי ישראל בכ"ד אלול שנת תשמ"ח, בה הורה להניח קופת צדקה במטבח על מנת לתת מטבע לצדקה בתחילת הכנת האוכל: "העניין שבו מודגש עיקר תפקידה של האשה, ובאופן תמידי הוא – חדר התבשיל, המטבח"! ואף הוסיף שהמטבח משמש כחדר הכי חשוב בבית.

לאוכל יש משמעות גדולה, הרבה מעבר להזנת הגוף. התעוררות בהתוועדויות מתחברת עם 'פארבייסען' – כיבוד. בשיעורי תורה בבתי חב"ד, ובמיוחד אלו המיועדים למטיילים – מלווה הכיבוד הגשמי את התכנים הנעלים. ידוע הסיפור שהרבי הורה לאבא לפאר ולכבד את שולחן השבת כדי להחזיר אל חיק המשפחה והתורה בן אובד. אף מסיבות השבת או אמירת פסוקים ילוו בד"כ במשהו טעים, כי כזו היא הנפש הבהמית שאפשר בקלות להשתיק אותה עם ממתק. החיבור המדהים של גשמיות טובה בתוך הבית מרוממת אף את הרוחניות, את הנפש.

ומעל כל זאת המאכלים צורבים לנו בנפש חוויות מיוחדות, מלוות ניחוח וטעם. כל אחת יכולה בוודאי להיזכר בתבשיל מיוחד שהיה קשור בבית ילדותה לתאריך מסויים, אם זה מרק מיוחד של פסח, עוגה ייחודית שהזכירה ששבת מתקרבת, קוסקוס ביום שישי ועוד.

אז כיצד גורמים לאוכל שישמח וירומם, שיהפוך מאוכל רגיל לאוכל משובב נפש? זה תלוי בנופך שבו אנו מלווים את הכנתו והגשתו, ובאווירה שאנו יוצרות סביבו.

כל תבשיל או מאכל שיוצא תחת ידינו – יקבל את מקומו הראוי על ידי השמחה וההערכה המיוחדת שתלווה אותו. לדוגמא: הנה, אמא התאמצה להכין את המאפה המיוחד שאבא אוהב, כי כולנו מודים לאבא על… ורוצים להעניק לו. עכשיו הכנו במיוחד מטבוחה ליענקי שחזר מהישיבה –  לתלמיד חכם כמוהו, מגיע. אפשר גם לשתף את הילדים בהכנת האוכל – בהתאם לגילם, ולומר איתם בהתלהבות: לכבוד שבת קודש! לבקש ביחד מה' שהאוכל יהיה כשר בתכלית, שיעניק כוח לעבוד את ה'. זו גם הזדמנות פז להקנות הכרת תודה – לה' או למישהו מבני הבית, ולהחמיא מכל הלב לכל מאמץ – פעוט ככל שיהיה. הרי תודות ומחמאות שמות אותנו תמיד בצד הנעים של החיים…

עוד נקודה למחשבה: אוכל חם, מדיף ניחוחות – פועל הרבה יותר! טכנאי שביקר בבית שממטבחו עלו ניחוחות של מרק ירקות עתיר עשבי תיבול, פנה לעקרת הבית בהתרגשות ואמר: ככה הריח המרק של אמא שלי! הוא החל לספר על אמו והוסיף שבזכותה הוא מניח תפילין עד היום, כי ריח המרק חיבר אותו מיד אל הערכים שהיו חשובים לאמו. אשה שגדלה כיתומה ר"ל סיפרה שכאשר עברה בערב ברחוב והריחה מחלון בית חביתה מיטגנת – זה היה בעיניה ריח של בית+אמא+ילדים שמחים! מה זו כבר חביתה? סתם חביתה.. אך יש כאן אמא שמכינה במאור פנים ודואגת לילדים לארוחת ערב, עם חיוך והערכה – זה כבר הכל!