רחוב ירושלים בבני ברק. אשה יושבת על ספסל. מישירה אלי מבט  ושולחת לעברי חיוך ענק המחמם את ליבי. איננו מכרות/ידידות/שכנות. אני מחזירה לה חיוך, ומודה לה על הארת הפנים המיוחדת שלה כלפי.

היא עונה לי במבטא זר,  כמה חשוב בעיניה להאיר פנים לכל יהודיה באשר היא! מילותיה כמו ממיסות אותי. היא מספרת לי באנגלית,  שהיא תיירת מבלגיה.

היות והנושא המדובר בהא הידיעה, הן בארץ והן בעולם, הנו הכנסת ספר התורה השמיני! של ילדי ישראל ביום -כ' מנחם – אב הקרב ובא. שנת הקהל תשפ"ג, ברחבת הכותל המערבי. יום היוארצייט של הרה"ג הרה"ח המקובל, אביו של הרבי, רבי לוי יצחק שניאורסאהן ז"ל.

התעניינתי, האם שמעה על המבצע  הזה של הרבי, והאם קנתה לנכדיה אותיות בספר  הזה ? היא ענתה, שלמיטב ידיעתה לכולם יש כבר אות !

אני שומעת את עצמי שואלת אותה בספונטניות,  אם יש לה קשר עם הרבי ? והיא עונה להתרגשותי הרבה –  "כן" ! זכיתי בשנת 1991 בגורל,  וטסתי לרבי".

"הסתכלתי עליו במשך חצי שעה ! לא יכולתי להתיק את עיני ממראה פניו הקורן. העיניים שלו"…וכאן היא מביטה אל על ואומרת: " העיניים שלו זה כמו השמיים"!

היא ביקשה מהרבי ברכה עבור אביה,  שהיה מאד חולה. הרבי לא ענה. לאחר שלושה ימים אביה התבקש לישיבה של מעלה.

כשהיא הגיעה לרבי היא היתה במצב לא פשוט,  לאחר שעברה  ל"ע שלוש הפלות. לאחר הביקור אצל הרבי  ניפקדה וזכתה ללדת ילד בריא ושלם.

בתור זוכה בגורל, קיבלה מהרבי לא פחות מאשר …שלושים דולרים לברכה והצלחה ! הפצרתי בה,   שתתן לי דולר אחד אך היא סירבה.

לפתע הנייד  שלה  צלצל. באו לאסוף אותה. הפגישה ביננו כמו נקטעה.  אני נותרתי נרגשת, מהתיזמון בו פגשתי  לפתע תיירת ברחוב סואן, ששיתפה אותי במפגש עם הרבי !!!

למחרת, באותו מקום בדיוק… רחוב ירושלים. בני ברק. פניתי לאם צעירה בהצעה,   לקנות לילדיה אות בספר התורה לילדי ישראל. המבצע המפורסם של הרבי.

הבחנתי ביהודי צעיר  שעמד בסמוך, והקשיב לניסיון שלי לשכנע אותה לרכוש את האותיות. היא מיהרה מאד  ועזבה את המקום.

הצעיר  נשאר לעמוד והתעניין  במה מדובר. הסברתי, שזה מבצע שהתחיל לפני ארבעים ושתיים שנים ע"י הרבי מליובאוויטש. זה היה ה"התרופה" הרוחנית,  שהרבי הכין.  כדי להינצל מאיומי שליט עיראק  הרשע סאדאם חוסיין, שרצה היל"ת להטיל פצצה אטומית על ישראל.

למשמע הדברים,  הצעיר אמר :"אני רוצה לקנות אות בספר התורה הזה לילדים שלי". הוא מסר לי שמות ילדיו.  לפתע  שלף את הארנק מהכיס, ואמר  כשהתרגשות נשמעת בקולו: "יש לי דולר מהרבי !".

הוא הוציא את הדולר, שעליו נכתבו המילים: נתקבל מידי האדמו"ר שליט"א

י' טבת תנש"א.

התרגשתי מאד מההשגחה הפרטית המדהימה,  שהתרחשה  בפתאומיות מול עיני, וביקשתי רשות  לצלם את הדולר.

לפתע הגיע האוטובוס. "זה האוטובוס שאני ממתין לו ואני ממהר מאד".  למרות דבריו הוא הרשה לי לצלם את הדולר…

הנה הדולר שוב בידו. הוא  עלה על האוטובוס,  שנעלם מיד בנסיעה מהירה מהמקום.

והנה לפניכם צילום הדולר הנ"ל.  עדות מהימנה  לסיפורי.

את הסיפור  השלישי שיסופר להלן,  סיפר נהג מונית,    לאחר שהצענו לו לרכוש אותיות בספר התורה, שיזם הרבי מליובאוויטש כמובן.

"נסע אתי היום חב"דניק מכפר חב"ד שסיפר לי"..

בילדותו משפחתו התגוררה בצרפת. הוריו פנו לתלמוד תורה  על מנת לרשום אותו ללימודים. אך לא היתה בידם האפשרות הכלכלית,  לשלם את  סכום הכסף הנדרש לשכר הלימוד במקום.

הסבירו להם שיש משכורות שצריך לשלם למלמדים. יש הוצאות של אחזקת הת"ת. אך ברשות הוריו לא היה כסף.  הם נאלצו לפנות לתלמוד תורה אחר.

אך גם בתלמוד התורה השני  לא הסכימו לקבלו,  היות ולהוריו לא היתה  אפשרות כספית למימון שכר הלימוד…

בפעם השלישית  הם פנו לתלמוד תורה של חב"ד בצרפת. כשהסבירו ההורים להנהלה,  שאין להם כסף לשלם עבור לימודיו ענו להם: "תביאו את הילד".  ולא התנו את קבלתו ללימודים בת"ת בקבלת תשלום כספי עבורו.

ב"ה. הילד התמיד ועשה חיל בלימודיו במוסדות חב"ד והיום הנו  חב"דניק המתגורר  בכפר חב"ד.

יום אחד נוסף עבר. היום הרביעי. פגשנו נהג מונית שאמר; "אני אוהב את החב"דניקים. הם תמיד עוזרים עם מאור פנים. לא חשוב איפה אתה תקוע בעולם. לא חשוב לאיזה חוג אתה שייך.  תמיד יעזרו לך."

שמעה, התרגשה וכתבה:

טמה חורושוכין