אתמול הייתי בחתונה חב"דית.

לכל ילדי המישפחות המוזמנות להשתתף בשמחה,  בודאי נקנו אותיות אותיות בספר התורה של ילדי ישראל.

יחד עם זה, הרי לכל מקום שאנו הולכים,  מזומנת לנו  מלמעלה איזו  שליחות  קדושה, נסתרת, נעלמה. השאלה היא,  האם נגלה אותה בקלות?

האם נירצה להתאמץ קצת בשביל לגלות מה היא השליחות ? ולבצע אותה ?

ב"ה היה מאד מעייף להגיע. דרך שהיתה אמורה לקחת שלושת רבעי שעה, התארכה לכדי….שלוש שעות נסיעה מעייפת ומתישה. עלתה בדעתי מחשבה אולי לסגת …ולעשות "אחורה פנה" ולחזור הביתה. אך מצפים לנו וגם אנו מצפים להשתתף בשמחה .

הגענו לחתונה כמובן אחרי החופה.

למרות  שיצאנו בזמן ומוקדם…חמש ורבע אחרי הצהרים!!!

כשהגענו מותשים, הנפש הבהמית היתה רעבה. אז ריחמנו עליה. נתנו לה אוכל טעים מאד של קייטרינג ריבקין. השם ישמור אותם.

הקהל התחיל להתפזר…והנה אני מזהה אשה מזרם דתי אחר…לפי כיסוי הראש…

הצעתי לה לקנות לנכדים אות בספר התורה לילדי ישראל.

מבחינתי היה מאד מקל עלי להקליד מיד באתר. להכניס לאתר המאובטח את פרטי כרטיס האשראי שלה. ולהרגיש סיפוק נפשי. הנה  עשיתי. זכיתי. והנתונים כבר עכשיו בכפר חב"ד. במחשבי הוועד לכתיבת ספר התורה של ילדי ישראל.

אבל….לא כך היה..

היא צריכה לשאול את בעלה. ואם יסכים, היא תרצה לשלם אך לא בכרטיס אשראי באתר.

חיכיתי לה כשהלכה לשאול  את בעלה . תהיתי אם אכן תחזור… היא ב"ה חזרה אלי.

נתנה שמות של ארבעה נכדים.

ואני שמחה שזכיתי והיא זכתה.

וכדי שאני לא "אעוף על עצמי",

נשארתי עם השמות. וכל הפרטים הנילווים..וצריכה להתאמץ ולהכניס הכל לאתר…

פגישה אחת. ראשונה,  וכניראה גם האחרונה. עם אשה לא מוכרת לי.

שהסכימה לתת בי אמון כשסיפרתי על המבצע העוצמתי של הרבי  מליובאוויטש.

ב"ה שהצלחתי לנצל את הרגע . לעשות מיצוה. ולקוות לראות שנכריע סוף סוף את הכף. וניזכה להתראות עם הרבי בהתגלותו לעיני כל, בגאולה האמיתית והשלימה.

אמן. אמן כן יהי רצון.

בדידי הווה עובדא

טמה חורושוכין