שליחות מלחמה

דריכות נשמה

אין זמן, אין רצון, אין מצב

מצטערת שאני פנויה רק עכשיו.

כל כך הרבה מחשבות על

המלחמה הפתאומית

גם את מרגישה שינוי תדמית?

רגשות של כאב מתערבבות עם תקוה

תסכול יחד עם אהבה

הרגשה כאילו כלום לא ברור

רצון אמיתי שיגמר הסיפור.

רגע, אני לא מבינה

ולא רואה את כל התמונה..

אך יודעת ש

*אימונים* דורשים *אמונה*

ו- *אמונה* מגיעה לאחר *אימונים*

דווקא עכשיו כשהמצב נראה איום ושחור,

דווקא עכשיו מתגלה האור!

אנו עם שאין כמותו בעולם

אנו עם שהוא סמל לעולם

אנו עם המחולק להמון עדות וזרמים

ורק העם שלנו- מתמסרים לילות כימים

אברך הכולל אי שם לומד

ובכח התורה, חייל לוחם ועומד

במרכז השכונה ילדים ממלמלים

פרקי תהילים

ואז שומעים שחזרו על אויבינו פצצות וטילים

בזכות ציצית קולטים שהחייל יהודי

וכך הוא ניצל באופן מיידי.

ועוד מאות סימני אהבה בין כל היהודים-

כי יהודי הוא הודיה! לה' אנו מודים

וניסים על הדרך והמון תפילה

(תסכימו איתי) העם דורש ג-א-ו-ל-ה!

וידוע שמרובה מידה טובה ממידת פורענות.

אם החושך כל כך מציק ומוזר,

אז הגאולה שבפתח? אור עצום ויקר,

אה יקר?!

זו בדיוק הסיבה

שאור הגאולה עדיין נחבא,

אז בואי נפעל יחד גאולה?

כן, באמת שאת יכולה

עם מילה טובה ותחושת ביטחון

נשיג בשלימות ניצחון.

נצחון שיקרה בקרוב ממש

ניצחון שיסתיים בבית המקדש.

להשתמע ולקום לשופרו של משיח.

מייחלת, שרה