בהשגחה פרטית הייתי לפני מספר ימים בפתח תקוה, בבניין משרדים חדש ומרשים. מצאתי מרגלית זוהרת ביופיה;

אחת העובדות לבושה בלבוש מודרני עמדה מחוץ לחדר השירותים ומילמלה מילים בשקט. לפתע קלטתי,  שהיא בירכה בכוונה מילה במילה את ברכת "אשר יצר". זה תפס מאד את תשומת ליבי. לא פיללתי שתברך את הברכה הזו בריכוז מתוך רצינות, ובתשומת לב רבה ומיוחדת כל כך.

כשפניתי לפקידה שישבה בסמוך, והצעתי שתקנה למשפחתה אות ב"ספר התורה הכללי", הפתיעה אותי "הגברת המברכת" ואמרה "אני הייתי אצל הרבי מליובאוויטש וקיבלנו ממנו, כל בני משפחתנו, הרבה ברכות".

בום טראח!

זו היתה הפתעה פתאומית. שום דבר בהופעתה החיצונית לא הסגיר "דוסיות". כשביקשתי שתספר על המיפגשים עם הרבי סירבה.

כשיצאתי מהבניין ראיתי שהיא צועדת לכיווני. היא פנתה אלי וסיפרה מיוזמתה, שהיא ילדה את בתה הבכורה כשהיתה בת עשרים. במהלך הלידה חל סיבוך,   שהותיר אותה נכה המרותקת לחלוטין למיטה!

הוריה ביקשו את ברכות הרבי ולאחר שנתיים הבריאה לחלוטין ! ביקשתי ממנה שוב, שתשתף אותי ותשמיע עוד סיפורים אישיים מהרבי אך לצערי היא סירבה.

האוצר הבלום הזה, שהיא אוצרת אותו בקירבה, מאתגר אותי לנסות להיפגש אתה פעם נוספת. עבורי לגלות סיפורים מהרבי זה לאסוף מרגליות.

אשה אחרת ששייכת לחוג בבני ברק, שלא היה קשור בחיצוניות לבית חיינו, מספרת לי במפתיע: "בעלי היה אצל הרבי לפני ארבעים שנה, ויש לנו דולר מהרבי השמור עמי עד עצם היום הזה".

במרכז רפואי אשה צעירה מספרת לי; "חב"ד בקנדה, התחיל אצל סבא רבא שלי. יחד עם הרב קרמר הם התחילו ובנו את מוסדות חב"ד".

ברחוב מרכזי בבני ברק, מוכרת צעירה בחנות מספרת לי. שאמה היתה בהריון אך העובר לא שרד. היא פנתה וביקשה את ברכת הרבי. הרבי ברך אותה ומאז ההריונות היו תקינים. ברוך השם נולדו לה בעקבות ברכת הרבי, שבעה ילדים בריאים במישפחה.

במשרד ממשלתי בו ביקרתי מספרת לי אחת הפקידות. "כשהייתי כבת שבע עשרה טסתי לארה"ב לחתונה של דודי.

ניצלנו את ההזדמנות שהיינו בניו יורק, והגעתי עם אחותי ועם דודי החתן למרכז חב"ד העולמי 770, כדי להתברך מהרבי ביום ראשון בזמן חלוקת הדולרים.

הרבי פנה אלי ואמר לי "ברכה והצלחה". פנה לאחותי ואמר לה "ברכה והצלחה". פנה אל דודי, שמיראת הרוממות לרבי, שתק ולא סיפר לרבי שהוא חתן. הרבי פנה אליו, הושיט לו דולר. ואמר לו; "מזל טוב, בניין עדי עד ". מרוב תדהמה על רוח הקודש הגלויה, כולנו נאלמנו דום".

לא יאומן ובאופן מפתיע,   שוב פגשתי לאחרונה נשים, כל אחת ממקום אחר, בתפקיד אחר, ולפתע אני מגלה עוד מרגלית, עוד יהלום.

עוד נס שהתחולל אצל משפחה שזוכרת ומייקרת עד היום. כל זיכרון של מיפגש עם הרבי, חי עם בני המישפחה. כולם יודעים ומוקירים טובה!

ואנחנו מבקשים מהשם, וכו-ל-ם מבינים. וכו-ל-ם מדברים ומבטאים בקול את הכמיהה העצומה בלבבות. רוצים משיח. רוצים לראות את התגלות הרבי. רוצים את הגאולה האמיתית והשלמה. עכשיו !

בדידי הווא עובדא

טמה חורושוכין.