-
חברה טובה אחר דמותה של שירה אטיאס ע"ה
אילוסטרציהפתאום אני רואה את מושקי בוכה ובוכה כזה בכי תמרורים! 'מה גורם לה לכזה בכי?' חשבתי לעצמי. זה היה נשמע כבכי של אובדן ואני, לא ידעתי של מי... שאלתי אותה: "מושקי מה קרה? את חייבת לספר לי! מה קרה???" אך היא הגיבה בבכי חזק ועוד יותר חזק! אני כבר לא יכולתי לשאת יותר! אמרתי לה – "נו בשבילי בשביל המצפון מה קרה לך?"- אין קול ואין עונה • מרגש
מכיתה א' הייתה לי חברה – שירה אטיאס, ילדה עם יראת שמיים, מידות טובות נקייה מסודרת, מקובלת. שירה גרה במושב בר יוחאי הסמוך למירון ולמדה בבית הספר, אור מנחם חב"ד בנות צפת. היינו משחקות יחד בהפסקות. הייתה לנו 'חבורה' של כמה בנות מקובלות ואני ושירה בתוכן.
לא פעם הזמנתי את שירה לביתי, והיה כל כך כיף ביחד! הכנו דברים יפים ונורא שמחתי שיש לי חברה כמו שירה… השנים חלפו וחווינו ביחד ארבע שנים! עם סוף שנת הלימודים הרביעית ביסודי, שירה אמרה לנו שהיא עוברת לבית ספר במירון, בית הספר לא היה חבד"י (בכוונה אני לא מציינת את שמו), ושירה חשבה ששם היא יותר תהנה עם חברה שלה שלומדת בבית ספר זה. ניסינו לשכנע את שירה להישאר בבית ספר אך היא רצתה לעבור למסגרת אחרת. בשלב זה נפרדנו משירה וכולנו הבטחנו שנשמור על קשר…
והנה בחלוף מכמה מחודשי החורף, מצאתי מזכרת ששירה נתנה לכל הכיתה, והיא כתבה שם שנהיה בקשר, והופיע שם מספר הטלפון שלה… הרמתי את הטלפון ודיברתי עם שירה. שירה כל כך שמחה לשמוע אותי, והתחלנו לדבר איך כיתה ה' איך המורות וזה… שירה סיפרה לי שהם לומדות מלא חומר באנגלית ומגיעה אליהם משלחת מחו"ל והן צריכות לדבר איתם אנגלית ולשלוח להם מכתבים… והיא סיכמה שרמת הלימודים בבית הספר הנוכחי יותר מדי גבוה וקצת קשה לה שם… לא האמנתי! שירה זה סימן לחכמה ולידע! לשירה לא היה עניין של 'לא אפשרי'… הזדהיתי עם שירה, באותה תקופה גם לנו היה הרבה מיצבים, מבחנים, שיעורים…
לאחר ל"ג בעומר, חברות של שירה מהיישוב סיפרו לנו ששירה ואחיותיה (לשירה יש אחות שעלתה אז לב' – רחל אפרת, לג' תאיר, ושירה לו') רוצות להירשם לאור מנחם לקראת השנה הבאה. הביקור היה צריך להיות בג' בסיוון. חברותיי התענינו לדעת איך שירה הסתדרה בבית הספר הלא חבד"י. בכל זאת – שירה למדה בחב"ד ואנו חברותיה, השפענו עליה חב"ד והיא רצתה לחזור למקור…
ר"ח סיוון יום מיוחד פתיחתו של החודש שבו קיבלנו את התורה… באותו היום, ובעצם הרבה יותר מסתם יום, נכנסתי לבית ספר, הכל היה נראה רגיל ולא היה נראה שדבר מה מוזר הולך להתרחש… הנחתי את התיק בכיתה וניסיתי לחפש משהו מעניין… ידעתי שביום חמישי הקרוב שירה תבוא, תרשם לבית הספר, ונוכל להמשיך להיות חברות ולעשות כיף ביחד! יש עוד יומיים ל'אירוע הגדול' מאוד התעניינתי לדעת מי זו אמה של שירה אך לא הספקתי…. לצערי הרב.
פתאום אני רואה את מושקי (שם בדוי) חברתה של שירה מהיישוב, בוכה ובוכה כזה בכי תמרורים! הייתי בטוחה שמשהו לא טוב קרה לה וכל כך רציתי לדעת – 'מה גורם לה לכזה בכי?' זה היה נשמע כבכי של אובדן ואני, לא ידעתי של מי… שאלתי אותה: "מושקי מה קרה? את חייבת לספר לי! מה קרה???" אך היא הגיבה בבכי חזק ועוד יותר חזק! אני כבר לא יכולתי לשאת יותר! אמרתי לה – "נו בשבילי בשביל המצפון מה קרה לך?"- אין קול ואין עונה (לאחר מכן הסתבר שבית הספר לא רצה שהתלמידות ישמעו את הבשורה מחברה שאי אפשר לדעת איך תאמר זאת לבנות…) לבנתיים המורה שלי נכנסה לכיתה והתחילה לספר על תאונה שהייתה בטבריה והייתה שם משפחה מהצפון, מיישוב בר יוחאי, ומדובר ב- 8 נפשות שהיו ברכב שאיבד את הבלמים, ובירידות החדות של טבריה ליד צפת, הם נפלו ישר למוות… (המורה עשתה את זה לאט לאט שלא נבהל מהמידע…) כן בכינו כמה בנות על האובדן הזה! הייתי בטוחה שאחזור להיות חברה של שירה…
לאחר חמישה חודשים מאותו אירוע הקשה הזה, איבדתי את אבי היקר שלחם במחלה כבר מספר שנים… אבי שמע על מותם הטראגי של בני משפחת אטיאס וידע ששירה הייתה חברה שלי… לאחר השבעה כשעלינו לאבי בבית העלמין, החלטתי שבתוך כל בית קברות צפת אני הולכת ומחפשת את שירה… (בית קברות צפת זה לא 'הכי' קטן שיש…) זה היה מזעזע! ככה 8 קברים צמודים יחדיו זה לזה…. לא נתנה לי הרגשה טובה, רק לפני אותו שבוע שהייתי אצלה, איבדתי את אבי….
חברה שלי מהיישוב שלה, סיפרה לי – כשאני עוברת בדרך לתחנה של ההסעה לבית הספר, אני עוברת ליד ביתה של שירה ואני מדמיינת לעצמי, שכך פתאום והדלת נפתחת ושירה יוצאת אלי עם חיוך כזה רחב ומחבקת אותי ואנחנו יוצאות ביחד לבית הספר… לאחר מה שקרה לאבי הזדהיתי איתה מאוד, גם אני לפעמים מדמיינת, שהנה אבא חוזר עכשיו…
אחח….. שירה חברה שאין כמוה! כמה שאני מתגעגעת אליך! לכיף לצחוקים לשטויות של ה'ביחד'! גם לך אבא יקר ליבי מלא געגועים! יום ההולדת שלך בחודש הזה… המתנה שציפיתי ממך ליום הולדת שלי זה שתביא את המשיח ותבוא איתו ביחד! שירה אוהבת ומתגעגעת חברתך. אבא מתגעגעת ואוהבת ביתך לנצח!
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
עצוב ומרגשששששש!!
יההההה מזעזע אבל מרגש יאללה רעבע תתגלה כבר
תודה לכל המחמיאות על הכתבה!
חני צודקת!
מי שיכולה לקחת על עצמה החלטה טובה
לעילוי נשמת שירה ז"ל ולעילוי נשמת אבי אשמח! 🙂
ממש ריגשת אותי!!! אני אתחזק בלימוד חסידות
לתודה לך רבי!
גם אני צפתית ותשאלי את חני מי אני!
😉
ישר כוח!! איזו כתבה!
אני מקווה בשבילך ובשביל כל עמ"י שתבוא כבר הגאולה
ונראה את הרבי שליט"א עם שירה ואביך בבית המקדש!!!
ו….רבבה
אני ממש זוכרת את היום הזה!!!!!!!!! בכינו כל היום!!! כולנו כאן בצפת מתגעגעות מאוד לשירה!!!! לפי דעתי אפשר לנצל את הכתבה הזו בכדי להוסיף איזשהו החלטה טובה ליזכות שירה!
למקרבת ת'משיח! כן 'תודה לך רבי' היתה צפתית!!!!!!
חני… מה את מגלה סודות מהשטח?! 😉 סתם… מיזו מקרבת ת'משיח?
לתודה לך רבי!
את רחלי הורוביץ???
את חזקה בשביל לכתוב דברים כאלה. שנזכה לגאולה האמתית והשלימה תיכף ומיד ממש
וואי… יש חשק למשיח ועכשיו
דייייי!! איזה מהמהם!! רבבה את כותבת מדהים! הלוואי ונזכה באמת לשלמות הגאולה! ואת כבר תראי את שירה ואביך!
לתודה לך רבי את צפתית???