הידיעה המרה על מציאת הגופות הגיעה אלי בג' תמוז. ג' תמוז. שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון. השמש לא שקעה בג' תמוז. היא נשארה להאיר באור גדול כדי שעם ישראל ינצח.

העם הצעיר שסיים 40 שנות נדודים ותלאות במדבר הגדול והנורא. בא ונלחם על הארץ שלו. המובטחת. נלחם בדרך הטבע ובסייעתא דשמייא ניצח במלחמה בעוד היום גדול ולפני כניסת השבת.

ועכשיו שלושת הנערים הי"ד נמצאים במקום של אור גדול, אור אין סוף. שלוש נשמות גדולות שהאירו את עם ישראל באור שהרבה זמן לא ראינו כמותו. אור של  אחדות ועוצמה וקידוש ה'.  שמעתי השבוע על אנשים ונשים שקיימו מצווה מסוימת בפעם הראשונה בחייהם. שאמרו תהילים בפעם הראשונה. כמה יהודים התקרבו לבורא עולם בח"י הימים בהם היו נעדרים. כמה חיות חדשה וחזקה, עם ישראל חי, ומאוחד, וקרוב יותר מתמיד לאבינו שבשמיים.

בהתוועדות ג' תמוז תשמ"ג אומר הרבי "נמצאים אנו בג' תמוז….אף על פי שבשעת מעשה לא ידעו מה פירוש הדברים אולם לאחר זה התקיים המשך העניין שהיה זה התחלת הגאולה ופתיחה לגאולה שנתהפך מהיפך החיים ממש…"

גיל- עד , נפתלי ואייל הובאו למנוחות בג' תמוז. 20 שנה לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד. הרבי שכל יהודי היה לו כבן. הרבי שאמר שאף יהודי לא יישאר בגלות. הרבי שהראה לנו  את מעלתה וכוחה של אהבת ישראל. ובאותו היום, בו חל אותו העלם והסתר נורא מקבל הרבי מלך המשיח את שלושת הרוגי המלכות, בחיוך רחב ומבט מאיר: "בני היקרים, שליחי הטובים. כמה זכויות גלגלתם לידי עם ישראל. איזו אחדות וערבות הדדית. "לכו אתם, היו מליצי יושר לפני הקב"ה ודרשו, ותבעו:      "עד מתי! עד מתי!" ריבונו של עולם. ואנחנו כאן למטה: עד מתי! עד מתי!

אבל כאן למטה בואו נמשיך ונעשה.  עוד מצווה ועוד מבצע. עוד לימוד זכות על יהודי, עוד יהודייה שתדליק נר שבת ועוד חברה שתצמצם לשון הרע. כאן למטה בעולם הזה יש בכוחנו להמשיך ולפעול את האחדות והאהבה שלימד אותנו הרבי, שהזכירו לנו איל גיל עד ונפתלי ושראינו בח"י הימים האחרונים.  יש בכוחנו להביא את השינוי, את האור הגדול שלמרות ההעלם וההסתר ממשיך ומאיר בג' תמוז.

גופותיהם של הנערים התגלו בב' תמוז. ואני מצטטת את היום יום:

רבינו הזקן כותב בסידורו: נכון לומר קודם התפילה "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". זאת אומרת אשר מצות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לפני ה' אלוקים להתפלל, בזכותה תקובל תפילת המתפלל.

כמה אהבת ישראל ראינו בח"י הימים האחרונים. יהודים מכל הסוגים, שומרי מצוות וכאלה שעדיין לא, ילדים נוער ומבוגרים, כולם נשאו עיניהם לבורא עולם בתחינה ותפילה שהילדים ישובו בשלום. ולאן הלכו התפילות? כבר לפני שבועיים אמרה רחל פרנקל לילדים שבאו להתפלל בכותל שגם אם חס ושלום יקרה הרע מכל עלינו לזכור שהקב"ה "לא עובד אצלנו" ולא כל מה שאנחנו מבקשים יתקיים. גם היום, כאשר ספדה לבנה נפתלי הי"ד אמרה בהתייחסותה לתפילות הרבות "אין טיפה של אהבה וחסד שהולכת לשווא".

יהי רצון שכל התפילות והזכויות של האחדות, הערבות ההדדית ואהבת ישראל  יעלו לפני כסא הכבוד ותפילותינו יתקבלו לפני בורא עולם ונזכה סוף סוף לגאולה האמיתית והשלמה, להתגלות הרבי מלך המשיח תכף ומיד ממש.

 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.