אם אנו חושבות שהיינו רוצות שחיינו יראו אחרת ממה שהם, והיינו רוצות להרגיש יותר שמחה, גילה, פריחה וצמיחה, אור, וכדו'.

העצה- לחשוב מה החזון שלי מבחינת הרגשות החיוביים שלי?  אילו רגשות טובים הייתי רוצה שימלאו אותי בדרכי בחיים ובדרכי בעשיית נחת לקב"ה? ולנסות כבר כעת לחוות רגשות אלו ולתת להם למלא את כל כולנו בשמחה ואור.

ולחשוב מה הייתי רוצה שיהיה לי בחיים כדי שרגשות אלו ילוו אותי? איך הייתי רוצה לראות את החיים שלי? באיזה מסגרת? והאם באמת שיהיה לי זאת ארגיש כך? ולנסות להציב מטרות לעצמי- לאן אני רוצה להגיע? איך אני רוצה לראות את עצמי בעוד מספר שנים? מורה? אמא? וכדו'… ולראות את עצמי במקום הזה עם כל הרגשות החיוביים והרצויים שלי.

בשביל להרגיש טוב, צריך להרגיש גם אהבה, זה ממלא ונותן חיות וכוח, להרגיש אהבה לשני.

כיצד? כאשר נצליח להתכוונן (מלשון כוונה), לטוב של השני, לפנימיות שלו הטובה והיקרה ולכל יהודי יש פנימיות נפלאה ונפש אלוקית טובה ומאירה, נרגיש פשוט אהבה.

דוגמא מהחיים: היו פעמים שללא סיבה ניכרת הבן שלי בן ה-3 בכה הרבה ולא הבנתי מדוע, למרות שניסיתי לרצות אותו ולספק לו את בקשותיו הלא ברורות, זה לא עזר ובקיצור הייתי מתוסכלת. ואז החלטתי להתכוונן לטוב הפנימי שלו ולרדת אליו למקום שלו, ללב שלו וכך דיברתי אליו ואמרתי לו שהוא חמוד, חסיד, צדיק אהוב וכו' עם כוונה אמתית, דובבתי אותו והצחקתי אותו. ובאמת זה עשה פלאים, הוא השתחרר לגמרי מהמסכנות והבכי שלו. (כנראה הוא רצה להרגיש קצת יותר אהבה…). והרגשתי שגם אני יותר נפתחת אליו ואוהבת אותו  ולא נותנת למרוץ החיים לסחוף אותי למרוץ, שאין בו כוונה והתמקדות פנימית.

אך- אם אנו מנסות לצעוד בדרך השמחה והטובה, להרגיש חיובי ולהתכוונן, ובכל זאת מרגישות שמשהו תוקע אותנו ומפריע לנו בדרך.

העצה- לסלק את המוקשים- סור מרע.

מודעות- ככל שיש לנו יותר מודעות על הרגשות, קל לנו יותר לזהות מה אנו מרגישות ואם זה רגש שלילי לזהות אותו בשמו ולהבין שזה הטבע להרגיש כך, אך ה' רוצה שאתעלה מעל הטבע ואתנהג באופן של מח שליט על הלב. ולהיות מודעת לזה שרגש שלילי שאני מרגישה, הוא לא רצוי אצלי והוא רק מזיק, תוקע ומקשה עליי ולא מביא שום תועלת. וכאשר אדע זאת יהיה לי יותר קל להשתחרר ממנו.

וכעצתה של גב' חנה רות אברהם: לזהות את הרגש השלילי ש"מתקשר" אלי ולנתק לו את הטלפון…

וטיפ לסיום- אם רוצים עזרה בזיהוי הרגשות השליליים האישיים, וזה קשה לגלות אותם לבד. ו"אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים". פשוט תקבעו תור להנחיה אישית, עם הגב' חנה רות אברהם ממכון אית"ן והיא בכישרון רב ובמקצועיותה הרבה עוזרת בזיהוי ומצליחה לשכנע כמה שרגש זה רק מפריע לנו בדרך בעבודת ה' וליצה"ר יש שכנועים כאלה ואחרים שא"א להסתדר בלי רגש שלילי זה או אחר.

אני אומרת זאת מניסיון אישי, וליבי מלא בתודה לחנה רות היקרה, שעזרה לי בעבודת ה'. הרגשות השליליים שהיא זיהתה בי: רגישות, פגיעה וציפייה.  ו…כמה שהיא צודקת…. בהצלחה לכולנו!!! משיח עכשיו!!!

החלטתי לאחר התלבטות לכתוב את שמי, שיהיה לעילוי נשמת הנערים החטופים הי"ד- שתמשך האחדות ונוכל לראות אותם עמנו תיכף ומיד בגאולה השלימה תיכף ומיד ממש!!!

ומי שרוצה לשאול משהו, מוזמנת להתקשר אליי. תרצה קניג – 052-9577045