הדרשה שהייתי אומרת אם הייתי מדברת בסעודת מצוות הברית שלנו:

"ותחיינה את הילדים"

כמה סימבולי זה להביא נשמה חדשה לעולם בשבוע שבו חל פרשת השבוע בו נשות ישראל נאבקות להביא עוד נשמה לעולם ועוד.

כמה סימבולי זה להביא נשמה חדשה לעולם בשנה בו היו לנו כל כך הרבה נופלים ונופלות.

כמה סימבולי זה לשמוע את המוהל מכריז "ואומר לך בדמייך חיי ואומר לך בדמייך חיי".

העולם המערבי הפך את כולנו מאד אינדודואליסטים. מממשים את עצמינו. דואגים לרווחתינו. וזה נפלא.

חלק מהכנת העולם לקראת הגאולה בו כל אחד ואחת מאיתנו יזכה להכיר במודעות מלאה מה התפקיד שבשבילו הגיע לעולם ואיך הוא יכול לממש את שליחותו באופן שמח ופנימי.

וכמו בכל מופע בעולם, יש לו גם את הצד השני.

הצד שבו האינדודואליזם יצר קונצנזוסים ופרות קדושות שבשמם קשה לזכור מי אנחנו באמת.

ונשים וגברים לעיתים מרגישים צורך לעשות ברקס על הבאת ילדים לעולם כי זה לא פטוגני, או כי יאבדו שליטה, או כי מה יגידו, או כי יחבל בפיתוח ההגשמה העצמית והקריירה.

אבל במהות הווייתינו, אם נוכל לתת קשב עמוק ופנימי לרצון שלנו, אין כמו האינדודואליזם שרוצה ובוחר להביא עוד ועוד נשמה שתצטרף לעם המיוחד והמדהים והנצחי שלנו.

ויש ענין עמוק יותר המתקשר לכל זה;

גאולת עם ישראל ממצרים, לפני כמה אלפי שנים, התרחשה בזכות נשות ישראל שלא התפעלו ממצבם הקשה והצליחו על אף ולמרות הכל לדאוג דמוגרפית לעם הנצח ששום דבר לא יעצור אותו.

לפעמים מול חוסר האונים של מה מנהיגינו עושים או לא עושים ומה קורה במפת האנטישמיות העולמית וכמה קטנים אנחנו אל מול מציאות בלתי אפשרית, אפשר וצריך למצוא את האונים, כלומר מה כן נמצא בשליטתינו ובידינו.

בידי וביד בעלי, בבחירה מלאה, עלתה הזכות להביא עוד נשמה לעולם. עוד שפע לעולם. עוד אור לעולם. עוד גאולה לעולם.

כל לידה היא נס. אבל לפעמים יש גם דרמה סביבה. התינוק שלנו, לא הצליח להגיח לעולם שעות כי חבל התבור היה כרוך מספר פעמים סביב צווארו.

הרופאים אמרו שגם ניתוח הוא מסוכן והשאירו בידי את ההחלטה.

העובר היה במצוקה. לא היה ברור מה ואיך יראה העתיד המאד קרוב.

חתמתי.

התחילו להכין אותי.

ואז בשניית האפס, כמו קסם שצובע את המציאות מחדש, השם דאג לנס גלוי והעובר יצא בבת אחת ובאופן טבעי.

אמנם מחרחר ומשתנק, אבל גם בוכה, וורוד, חי ונושם.

אנחנו נמצאים ברגעים האחרונים של האחרונים של גלות קשה ומרה וכואבת מידי. הכל נראה בלתי אפשרי, שחור משחור, מסונדל ונעול בלופ. האם התינוק הזה יוולד כבר?

יוולד.

האם התינוק הזה יחיה?

יחיה.

שתדעו.

ככה תבוא הגאולה בבת אחת של היפוך. בשניה שכבר אף אחד לא יאמין. בנס גלוי ופלא פלאות.

גאולה אמיתית ושלימה עוד הרגע אמן!