3 תגובות

1. 

   יונה

   י״ב באלול ה׳תשע״ד (07/09/2014) בשעה 16:16

   אוי , כמה שזו חוויה על טבעית להגיע לרבי . אני זוכרת את הפעם הראשונה… ריחפתי, לא ידעתי כלום על ההנהגות , על
   המשמעות, על התכלית שבגללה הגעתי . הגעתי כי כך אמר לי הרב שהתייעצתי עמו כשרציתי להפיק פרויקט גדול בעניין גאולה ומשיח ולא היו האמצעים ולא הידיעה לגבי הדרך וניסים ונפלאות על ימין ועל שמאל . ראיתי השגחה פרטית ברורה ופעם שניה ושלישית ורביעית וחמישית… אבל זה גם מעייף מאד . איני צעירה ואיש אינו ממש מלווה אותי בצורה מסודרת ומכוון אותי כי הרי לא גדלתי בבית חבדי וגם לא בבית ספר חבדי . אני ממשיכה לחפש את הדרך להגיע לעשות את רצון הרבי והפעם אני כנראה נשארת כאן לעשות את השליחות בתוך המשפחה עצמה ואולי כבר נזכה לקבל פני משיח כאן!
   אמן כן יהי רצון.

   התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
2. 

   מושקא

   ט׳ באלול ה׳תשע״ד (04/09/2014) בשעה 20:59

   מצדיעה לך!!
   חברתך לשליחות הרעבע:)

   התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון
3. 

   מושקי

   ט׳ באלול ה׳תשע״ד (04/09/2014) בשעה 18:38

   וואי…כמה שזה נכון…
   אני לומדת בארץ ושליחה בחו"ל, שואלים "מי טסה לתשרי", אני עונה בחיוך "אני, אבל הביתה…" כולן טסות לרבי? גם אני…טסה לשליחות של הרבי!!!! הרבי תמיד העריך את הבחורים שהלכו למבצעים ולא נשארו להתוועדות…
   אז זה ממש אותו הדבר…

   התחבר למערכת כדי להשתתף בדיון