נתת לנו משפיעה

לפרוק ולהתמלא

נתת לנו חסידות

אור כה נעלה

אתה נותן לנו מענה

אפילו לדבר פעוט

מקשיב, מחבק

לא נותן למעוד.

תודה רבי.

אתה מעניק לנו שמחה

נותן לנו חיים

מגלה בנו כוחות

כישרונות חבויים

נוטע בנו אמון

ערך עצמי וביטחון

שלמות פנימית

וכיוון נכון

מרעיף אהבה

רוגע, שלווה,

אולי הגיע הזמן

קצת להשיב טובה?

נכתב בהשראת הסיפורים הבאים (מתוך אתר 'אור אין סוף'):

פעם סיפרה הרבנית, כי בעת ארוחת הערב אמר לה הרבי:

"כאשר אני מחלק לציבור כוס של ברכה, 'לעקאח' וכדומה, אנשים עומדים בתור כמה שעות ומוותרים על העבודה ועל לימוד ובלבד שיקבלו ממני מה שאני נותן. ואילו כשאני מבקש שיעשו עניין מסוים, אינני רואה את התור הארוך שמשתרך במזכירות כדי למסור את הפתקים המבשרים מה כל אחד קיבל על עצמו."

בפעם אחרת סיפרה הרבנית שהרבי אמר לה: "באמצע ההתוועדות, כשאני מעודד את השירה בתנועות היד, אנשים רוקדים בכל העָצמה, אבל כשאני מבקש שיעשו פעולה מסוימת ב'מבצעים', אינני רואה את ה'געוואלד' [=הזעזוע] הגדול סביב העניין".

"מדוע", שאל הרבי בכאב, "כשהחסידים צריכים לקבל משהו ממני, שום דבר לא מונע אותם מלקבל זאת, ואילו כשאני מבקש מהם לבצע משהו, זה לא בוער להם – ואם לא היום, זה יהיה מחר או מחרתיים?!"

הרבנית הוסיפה ואמרה: "ממה נפשך, אם אתם סבורים שאתם חסידים, עליכם להיות חסידים בכל המובנים – גם לקבל מהרבי וגם לתת לו. ואם הרבי מוכן לוותר על זמנו היקר ולעמוד שעות רבות כדי לחלק משהו לציבור, צריך לבוא לקראתו גם כשהוא מבקש משהו".

כמה פעמים התבטא הרבי על מילוי הוראותיו: "יש כאלה שלאחר שיאכלו לשובע וינוחו כמה שעות, רק אז יתיישבו לחשוב האם וכיצד לבצע את ההוראה".

 —-

נ. ברנשטיין – אומנות הכתיבה

שירים. סיפורים. מחזות. עריכת ספרים. כתבות ועוד.

0544931686