-
נעמה טוכפלד בטור מיוחד לפורים: שמחת זקנתי
אצלי, שמחה מתחבר יותר עם שקט, עם פנאי, עם איזה כוס קפה ועוגה עם חברה טובה, עם הישג כלשהו, עם פרגון מהבוס, עם רכישה מוצלחת במיוחד, או ציון משובב נפש של הילד, או תעודה יפה. זה משמח! זה כיף! מה הקשר לכל הקרנבל הזה? ממה בדיוק אני אמורה לשמוח? מההרי החמץ שפוזרו ברחבי הבית באדיבות תעשיית משלוחי המנות והחמודים הקטנים? • נעמה טוכפלד
שמחת זקנתי
בואו נפתח את זה: מי באמת שמחה בפורים? יש הרמת ידיים בקהל?אחרי ההתרוצצויות במסיבות פורים השונות, המרדף אחרי התחפושות (יש כאלו שתופרות בעצמן את התחפושות ולדעתי מכתב לגבי פרס ישראל שמוענק להם נשלח אליהן ברגעים אלו בדואר), ניגוב שאריות האיפור מפניהם של הקטנטנים והנסיונות הנואשים (והכושלים) להשמיד את ערימות הממתקים שהגדולים מנפיקים מידי יום מהחיידר/בית הספר/גן/סמינר ולועסים ללא הפסק- כל זה מתיש מאוד.עוד לא התחלנו לדבר על האקשן האמיתי, משלוחי המנות, האתגר הבלתי נגמר להפתיע ולרענן, וגם להתפס לא מוכנים כשמקבלים משלוח מושקע במיוחד משולח לא צפוי, ויש לתת תגובה הולמת ואז, סעודות פורים המוניות: אצל ההורים, אצל החותנים, עם החבר'ה מבית הכנסת, עם הקהילה, לרוץ לעוד קריאת מגילה עם קטנצ'יק מנוזל שמתחיל לצרוח בדיוק כשהחזן מתחיל את קריאת המגילה ואסור לפספס מילה ואת נאלצת לגרור את עצמך בבושת החוצה ולחכות לסבב הבא. והרעשנים האלה, והנפצים. ובכלל, חייב איניש לבשומי, זה קטע של גברים לא? הם אלה ששותים, ומשתכרים, ושוכחים באיזה כיוון הבית אז נרדמים על ספסל בבית הכנסת עד שאת באה לגרור אותם הביתה עם הרכב. איפה פה נכנס בדיוק הקטע של השמחה, תזכירו לי?אצלי, שמחה מתחבר יותר עם שקט, עם פנאי, עם איזה כוס קפה ועוגה עם חברה טובה, עם הישג כלשהו, עם פרגון מהבוס, עם רכישה מוצלחת במיוחד, או ציון משובב נפש של הילד, או תעודה יפה. זה משמח! זה כיף! מה הקשר לכל הקרנבל הזה? ממה בדיוק אני אמורה לשמוח? מההרי החמץ שפוזרו ברחבי הבית באדיבות תעשיית משלוחי המנות והחמודים הקטנים?אז זהו, שזה בדיוק מה שפורים בא ללמד אותנו. שמחה שאיננה נסיבתית.אנחנו חיות בעולם הישגי. לכל דבר- יש תכלית. לכל עניין- סיבה ותוצאה. זה גם עולם עסוק. כיום, אין לנו את הפריבילגיה לעצור ולשמוח מפריחה אביבית, מריח נעים של כביסה, מנוף יפה, מחיוך של ילד. הכל חייב לרוץ, מהר מהר, שנספיק. לכן- הסיבות שלנו לשמוח הופכות יותר ויותר גשמיות ותלויות מצב.שמחו אותנו? נשמח. התפקשש משהו? נתבאס.להיות שמח בלי סיבה זו משימה כל כך קשה ולא מובנת עד כי היא מטילה בספק את שפיותו של השמח ללא סיבה. אנשים מדוכאם וחמורי סבר, יש בלי סוף, אבל כשרואים אחד, עם מצב רוח טיפה מרומם מידי ישר שואלים: מה אתה שמח? קרה משהו? זכית בלוטו?פורים הוא הזדמנות (ומצווה) לשמוח בלי סיבה. סתם לשמוח. לגברים- צריך אמצעי עזר והמחשה. לכן הם מצווים ללגום עד כדי טשטוש הדעת, אצל הנשים אין צורך בכך. אנחנו נמצאות במקום תודעתי גבוה בהרבה כך שאין צורך להסיר חסמים, רק לקלף טיפה שכבות, וזה שם.פעם סיפר לי בעלי, כי הרב זלמן נוטיק שהתוועד אצלנו, נתן שלל עצות לגבי שמחה. מה ואיך כדאי לעשות. ואז הוא הנמיך את קולו ובמבט חמור סבר אמר: "ואם כל זה לא עזר? ניסיתן הכל ואתן לא שמחות? העצה היחידה לזה היא–לרקוד!" כך אמר ברצינות גמורה, וכל הנשים פרצו בצחוק משוחרר, אבל המסר הוא אמיתי, כי מה שלא יכנס לנו דרך הראש, יכנס כנראה דרך הרגליים. אז במקום שהראש יהיה עסוק בחשבונות של למה ואיך, קחי לך בייביסיטר, תאמי עם חברה טובה, אתרו את מסיבת הפורים השמחה באיזור מגוריכן, תתחפשו קצת, מה יש? גם אתן עדיין ילדות מבפנים, ותצאו לרקוד, ולשמוח. למה? ככה. בלי סיבה.פורים שמח עד דלא ידע, עד הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
הגדלה
מהמממםםםם!!!!!1
נעמה – את פשוט מדהימה .. עם כישרון כתיבה מדהים . את כותבת דברים כאלו נכונים בצורה ככ יפה והומרסטית שמעלה חיוך לפנים .
מחכים.לכתבות הבאות…
שמחתי זקנתי צהלת סוסי סתם חחח יפה אהבתי באמת קשה לשמוח סתם אבל כמו שהרבי אמר מה לא עושים בשביל הגאולה ויהודי צריך לשמוח כי הוא בן של מלך וה' תמיד איתו ושומר עליו והוא טבע הטוב להיטיב