-
במת הגולשות: האם קיימת שחיקה בנשמות?
הגולשת מושקא משתפת את הגולשות במחשבותיה אודות החינוך במוסדות הלימוד שלנו • אז, ל-מ-ה , רוב המורות הקיימות במערכת החינוך ל--א יודעות לחנך נכון. לחנך טוב. לחנך כמו שאלוקים רוצה שנחנך את ילדיו ? ! ? ! הרי, יש לכל אחת את הפוטנציאל. מוכרח שיש • לקריאה
יושבת וחושבת מחשבות על חינוך….
לא, טעיתם. אני לא אמא עדיין, ואפילו לא מחנכת. גם סטז'רית עוד לא.אבל, בכל זאת, יש לי כמה מחשבות על הנושא.אם אלוקים טבע בבריאה את תפקיד האמהות לנשים, סימן, שבטבעם הם אמורות לדעת לחנך.לחנך נכון. לחנך טוב. לחנך כמו שאלוקים רוצה שנחנך את ילדיו.אז, ל-מ-ה , רוב המורות הקיימות במערכת החינוך ל–א יודעות לחנך נכון. לחנך טוב. לחנך כמו שאלוקים רוצה שנחנך את ילדיו ? ! ? !הרי, יש לכל אחת את הפוטנציאל. מוכרח שיש.היא רק צריכה לרצות !!!אז עכשיו השאלה נוקבת יותר….ל-מ-ה , לא כולם רוצות באמת ???ולא, אני לא מתכוונת אחרי 20 שנות שחיקה. (זה עוד תמיהה… הכיצד יש שחיקה בנשמות…)אלא עוד לפני שבנות מתחילות ללמד, או אחרי שנה הם נשמעות כמו מורות שלימדו 80 שנה . וממש קשה להם. ולא מצליחות להבין את הדור ה'חצוף' של היום…. (כאילו לא הם בעצמם נכללות בו…. ).אני חושבת שזה לא קשה. זה קשה מאד , אבל זה רק מוכיח את גודל האחריות.הרי , כל אחד אוהב ונברא בשביל לבנות. ליצור. לחדש. ובמיוחד דברים שצריכים את זה.אז פה זה הבניה , היצירה , ההתחדשות, הכי גדולה וקדושה ומהותית שקיימת בבריאה!!…זה נשמות…. ילדיו של הקדוש ברוך הוא. ולעתים כל כך נצרכים הם לזה, שמבלעדי דמותו של המחנך יש שיישארו כל חייהם כמו בניין הרוס,וא-נ-ח-נ-ו- אלה שיכלנו להציל אותם!!!!!או, לגרום להם מבניין יפה , להפוך לאי חרבות."כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא"בני האדם הם תכלית הבריאה. הילדים הם דור העתיד… הם התכלית. הם המטרה לשמה באנו לעולם….רק לשים לב. רק להיות במודעות לגודל ועוצמת הכוחות שיש בידינו…ואם, בזכות הכתבה הזאת, משהי אחת תתעורר, ותבין , ותזהר , ותבנה עוד נשמה– ותציל עולם מלא ,
זה שווה הכל.זה שווה עולם…כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
הגדלה
חושבת שגם התנאים הלא פשוטים, שאולי נראים מובנים מאליהם, לא מקלים על השחיקה: כיתות גדולות (הרבה יותר ממה שמתאים עפ"י הלכה), דרישות חיצוניות רבות שמסיטות את תשומת הלב מהעיקר – ההשקעה בנשמות, הצורך לעמוד בסטנדרטים שנקבעו מבחוץ: הספקים, תכנים, כשלא תמיד מורה יכולה ללמד תכנים שהיא מתחברת אליהם ואוהבת אותם, ולחצים מצד הורים שעלולים להיות מאוד בקורתיים: כל אלו עשויים לשחוק גם את מי שבאה מתוך הרבה אהבה ורצון להשקיע.
למגיבות היקרות !
מתנצלת אם לא הדגשתי מספיק שאני לא מכלילה.
ברור לי שיש והרבה, מחנכות, שבאמת הגיעו לשדה החינוך בשביל התלמידות, מסורות אליהם, אכפתיות, ואוהבות….
לא באתי ח"ו וח"ו להגיד משהו על המחנכות . מעריכה מאד מאד את העבודה הזאת ואת האנשים העובדים בה.
ובכל זאת… כשמסתכלים במבט כללי על המצב הקיים ברוב בתי הספר, אז לפעמים.. זה כמו מה שכתבתי.
ועל המקום הזה באתי להאיר עינים (מקוה בעז"ה).
אישית, למדתי בתיכון, שאולי יכולה למצוא שתי מורות שאהבו את התלמידות ועשו בשבילם ולא מסיבות כאלו ואחרות.
ואם תרצו אני יכולה גם לעשות משאל…
אי אפשר להתכחש למקום הזה.
אז , נכון, שיש גם אחרת….
ואותם צריך להגדיל…
ואולי כתבה אחרת תדבר על אלה שנותנות את נשמתם. ויש. בהחלט שיש.
מקוה שעניתי… ושלא אפגם יותר משהועיל.
תודה על התגובות.!.
מושקא יקרה…
צודקת, בידינו להציל נפשות, ולא חסרים סיפורים על הצלת נפשות.. ולהיפך ל"ע….
אני גם לא מורה וותיקה, אבל כן עוסקת בתחום, ומנסיון יכולה לומר, שאכן, שדה החינוך הוא הכי מאתגר, הכי סוחט.. הכי דורש!!! דווקא בגלל האחריות הלא נגמרת… אחריות על נשמות!!
וזה לא שאנחנו לא רוצות להצליח, הדור אכן ירוד, מאד ירוד.
ובתי ספר היום, גם בתי ספר חב"ד, מזמנים לנו הרבה אתגריות..
צריכים לאהוב את התלמידים! ל א ה ו ב ! זה לא קל, זו עבודה..
ואחרי שמצליחים לאהוב, למרות הכל [בעיות משמעת, עולים מאתיופיה…. ילדים שצריכים הרבה יותר מתשומת לב, וכדומה…] אחרי שאוהבים… מצליחים להשפיע, ולחנך.
ולאהוב- זה עבודה..!
שתהיה לנו הצלחה בעבודת החינוך!! הרעבע מחזק את התחום, ואת העוסקים בתחום!
ובאמת צריכים לזכור שנבחרנו, ויש בנו היכולת!!
דבר ראשון זה ממש לא נכון לגבי כל הבתי ספר!!!
אני בבצפר שאני מרגישה שלמורות אכפת שאני יצליח גם במבחנים בבגרויות
וה-כ-י חשוב ברוחניןת!!!!
הם מדברות על נושאים שמענינות את הבנות באמת שגיל הזה..
וכמובן הכל תלוי גם בתלמידה אם היא רוצה לקבל!!!!
כמה שאני מסכימה איתך!
מושקא יקרה! קודם כל יש אמת בבסיס דברייך. לא קל לחנך, לא פשוט להתעסק עם נשמות (אגב שחיקה, בודאי שיש! ומה עם רבותינו הגדולים ששמענו עליהם את תיאורי התשישות מהעיסוק העמוק בנשמות?! אנחנו על אחת כמה וכמה!).
אפשר מצד אחד לבנות ולהציל עולם ומצד שני חלילה…
יחד עם זאת, משתמע מדברייך שאכן לא עמדת עדיין במתרס של המורה מול התלמידות. זאת אומרת שהרבה תשובות לשאלות שלך, והרבה הבנה תוכלי להפיק כשבאמת תהיי שם. זה לא נראה אותו דבר כמו לתלמידות.
כמו שתגובות ההורים נתונות לביקורת מצד ילדיהם, שבטוחים שהם יודעים יותר טוב מה נקרא לחנך נכון.
יש הרבה מקום להצדיע לאנשי החינוך, גם אם יש לנו ביקורת עליהם לעיתים.
הרבה מורות משקיעות מחשבה בתלמידותיהן בכל שעות היממה. המסירות היא לעיתים ללא גבולות. ולא תמיד רואים את זה!
אל תחשבי יקירתי, שכל מורה שמשקיעה את נשמתה בהוראה היא אהובה ונחשבת כמחנכת נ-כ-ו-ן.
גם בתקשורת פשוטה עם בני אדם, בלי קשר לחינוך, אנחנו מתקשים להבין באמת את העומד מולינו, עם כל הרצון הטוב. ומורה שעומדת מול מגוון בנות? כמה אחריות, כמה יצירתיות, כמה פסיכולוגיה, כמה עירנות כמה… וכו' – נדרשים ממנה! להבין! להתחשב! לחנך! להקנות ידע! אהבת ה'! להוות דוגמא! וואו.
אני חושבת שיש מקום להכיר תודה לאלו שהסכימו להסתכן ולקחת את האחריות הזו על עצמן. ולהבין ששלמות אין בכלום.
בוודאי לא בבני אדם. אינני בטוחה שנכון לומר שרוב המורות לא מחנכות נכון. ההכללה הזו מכאיבה לי. אינני בטוחה שההנחה שעליה ביססת את השקפתך נכונה – מי אמר שאם נשים הן אמהות הן יודעות בוודאות לחנך?! מדוע יצר ה' אפשרויות כה רבות ל-ל-מ-ו-ד איך לחנך?
אני עוסקת בחינוך מספר מכובד של שנים. מכירה היטב מורות ומנהלות. אוהבת מאוד את תלמידותיי. מקווה ומתפללת שהמפגש שלי איתן יצמיח רק טוב. תודה לך על שהעלית את נקודת מבטך, תמיד חשוב לי להמשיך לחיות את הצד של התלמידות ולא להתרחק ממנו. לוקחת את דברייך לתשומת ליבי.
מושא יקרה
ניכר שכתבת מתוך ליבך וכתבת יפה
אבל אני חולקת עלייך ובגדול רוב המורות נמצאות שם כי הם אוהבות את התלמידות ואוהבות ורוצות ללמד.
איך אני יודעת? כי בעצמי גדלתי במוסדות חבד וכמעט כל המורות של היו מצוינות אוהבות ומשתדלות. מעטות ביותר התנהגו באופן לא חינוכי או בצורה פוגעת שמותירה צלקות בנשמה ובלב.
ייתכן ולך היה קשה יותר אולי גם מסיבות אישיות.
אני מאחלת לך שתצליחי להתגבר על חוויות העבר ולחנך דור עתיד פרטי משלך או בכלל,
לנחת רוח הרבי והקב"ה.
רק אושר והצלחה
חני