-
חזרתי הביתה • טור אישי לבנות הנעורים
התחלתי לפתוח תעיינים וכנראה פתחתי אותם גדול מדי... זה התחיל בדברים קטנים ונגמר בדברים גדולים קטנים..אבל לא גדולים מדי. אחרי חצי שנה הבנתי שאין לי מה לחפש שם, באמת רק הרגשה של ריקנות מילאה ועטפה אותי מכל הצדדים. החלטתי לחזור • לקריאה
זה קורה לרוב בני הנעורים.. וזה קרה גם לי. בערך בגיל 14, התחלתי לפתוח תעיינים וכנראה פתחתי אותם גדול מדי… זה התחיל בדברים קטנים ונגמר בדברים גדולים קטנים..אבל לא גדולים מדי. אחרי חצי שנה הבנתי שאין לי מה לחפש שם, באמת רק הרגשה של ריקנות מילאה ועטפה אותי מכל הצדדים. החלטתי לחזור (לא שהלכתי כזה רחוק אבל כן יצאתי?)זה היה מאד קשה!!! אי אפשר לתאר את ההרגשה של ההתחלה,אחרי חצי שנה שהתפילות לא היו כמו שצריך ולא שבאמת הייתי מחוברת ורק נסיתי להתרחק…פתאום לחזור?! אוי רק המחשבה עושה כבד על הלב…!אבל באמת עם הרבה עזרה מה' ומהרעבע הצלחתי ולא רק הצלחתי,הצלחתי ובגדול! ואין מה להשוות בין שנה שעברה לשנה הזאת. מה שגם ממש עזר לי היה כל האווירה בתיכון.התחלתי להתמלא בחסידות, מאמרים, שיחות ,התוועדיות, ניגונים הכל..פשוט להתחיל לחזור. אבל עד עכשיו הייתה הרגשה מאד נעימה, זהו את חוזרת לעצמך, עולה חזרה למסלול, ב"ה נהיית ילדה חסידית..יופי!אבל עדיין בלב- משהו היה חסר, מין הרגשה ש..זה לא מה שהיה פעם,פעם זה היה שונה פעם זה היה יותר אמיתי.. לא ידעתי להצביע על משהו מסוים, ועד עכשיו אני לא יודעת אבל משהו היה חסום……לילה אחד נפל המחסום!איך?תשמעו…לי יש מנהג כל לילה חוץ מהחשבון נפש לספר לה' לרעבע איך היה, מה עבר עלי,מה היה קשה וכו וכו.לילה אחד זה היה שונה..פשוט הרגשתי שאני אוהבת את ה'!!!כמו אמא שלא ראתה את הבן שלה שנה והיא פוגשת אותו ומחבקת אותו, ממש ככה! כאילו אהבה כזאת שרק מנסים להמשיך להרגיש אותה עוד ועוד בלי לחשוב מתי זה יגמר.. ואז התחילו לעלות גם הדמעות דמעות של שמחה, של אושר, של התרגשות, כאילו נפגשנו מחדש!ואז ידעתי שברגע הזה ממש חזרתי הביתה עד הסוף עם שתי הרגליים, עומדת ומסתכלת ומתחילה להיזכר בכל מה שהיה פעם…!רגע! עצרתי! את עכשיו חזרת הביתה נכון?!ומה עם הקב"ה הוא חזר הביתה?!את בבית נח לך,נעים לך, את מאושרת אבל הוא כמו איזה הומלס ברחוב….הוא נתן לך את הלב שלו את צריכה להחזיר לו את הלב שלך…!להכניס אותו הביתה!ובאותו רגע החלטתי שאני לא יוותר!!!להכניס אותו הביתה! ובאותו רגע החלטתי שאני לא יוותר!!בתפילה שכל הילדים שהלכו יחזרו הביתה.בתפילה שנצליח להחזיר את הקב"ה הביתה, את הרעבע להקים שכינה מעפרה..וכשכל אחד יכניס את ה' לללב שלו אז ה' יוריד את בית המקדש ואז כולםניהיה בבית בית אחד!נחזור הביתה!כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
הגדלה
תכלס ..אני חושבת שאת ממש צודקת ואין..כמו שבנות כתבו כאן שזה רגשות ממש אמיתיים אז את לא מבינה איך שהזדהיתי איתך פשוט חבל על הזמן ..אני מקווה שגמלי תהיה את ההרגשת התעלות הזו בסופו של דבר אבל באמת יישר כח על ההכוונה והכל..זה ממש עזר ועודד אותי!!!!
מ ה מ םםםם!!!!!!!!! אהבתי מאוד
הרגשות ממש אמיתיים!!!
וואו איזו מדהימה את!!
איזה טוב ה! בה!!
תודה רבה שכתבת את זה ושיתפת גם אותנו!
את כותבת מדהים!!!
בעז"ה שנזכה…תכף ומיד ממ"ש
מהממם! אבל קשה מאוד לביצוע… 🙁
מדהים! אשרייך שזכית! שנזכה כולנו להרגיש מחוברים בכל מצב!
כמה יפה שהעלית את זה…
זה פשוט כולנו כך, רוצות וחייבות לחזור הביתה!
אמן!! חזק וברור!!