מיד ידעתי.
עוד כשאף אחד לא.
הבטתי בטוהר עינייך היפות וידעתי.
ידיעה נצורה מרחם.
לב של אמא

כבר אז הבטחתי לך חרש שאין זה משנה בכלל.
"את תהיי הנסיכה שלנו! "
לחשתי על אוזנייך בלילות .
נשקתי לידייך בימים.
הבטחתי לך שתגדלי להיות הילדה הכי שמחה ואהובה בעולם כולו
שאת עוד תקטפי את השמש והירח וכמה כוכבים שרק תרצי.

נפאל.
מדינת עולם שלישי.
כאן אין יועצים .
כאן אין מטפלים.
ואנחנו שליחים בתחילת הדרך .
טובעים בקסמיהם של הצעירים והצעירות הגודשים את בית חב"ד.
מריחים את ריח אהבת האדם באשר הוא אדם.
קשובים לצליליה של האחדות המתגלגלת במסדרונות.
טל של שלום יורד עם שחר על גג הרעפים האדום.
עיני התכלת הטובות של הרבי מלובביץ' ניבטות אלינו מן התמונה הגדול שבסלון.
פניו מחייכות אלינו באור אין סוף..
הנה חלום חיבורם של אנשים מתגשם גם בנפאל.

ומה עושים עם זה עכשיו חלי??
מה עושים??

לא תמיד יודע אדם עד כמה נפשו חסינה היא. כמה כח יש לו בנשמה.
הקדוש ברוך הוא יודע.
לעולם לא ישלח למסע את זה שאינו יכול לצעוד בשבילים מפותלים.
יש והרגליים כושלות . הנשימה מתקצרת.
ואז הוא שולח עוד חמצן לריאות.
והן מתרחבות באחת.
שואפות אש רוח אדמה וים.
ושוב … יש אוויר.

את תינוקת רכה ואני נושאת אותך עימי לכל מקום.
מתווכת לך את העולם הזה שלא תמיד אני עצמי מבינה אותו.
פורסת לך אותו למילים ואותיות.
בוצעת לך אותו לחלקיקים .
ואז שוב מחברת לך אותו חזרה לסיפורים .

לא מפסיקה לדבר איתך חלי.
לא מפסיקה.

העוברים ושבים מביטים בי בתמיהה .
אך לי זה לא אכפת.
שפתי דובבות וקולי נשמע רק לך.

אם אין מטפלים בנפאל אז נביא אותם אלינו.

הם מכתיפים את תרמיל הדרכים על כתפם הטובה ומצטרפים אל המסע.
מסע של אותיות. מילים. משפטים. סיפורים. קשר עין . תן וקח. סיבה ותוצאה. משחק חופשי.

"עם חלי השמיים הם הגבול" אנחנו אומרים להם "ה-כ-ל אפשרי" אנו מסבירים
"הילדה הזו היא ברכה. נשמתה מבורכת בשפע שכמוהו לא היה עוד" .
"שמיים בקשו רחמים עלינו" אנו לוחשים על משכבנו בלילות
"עשה שהעולם הזה יביט דרך העיניים שלנו. שיראה בדיוק את אותו הקסם שאנו רואים.
שיעטוף אותה באותה האהבה כמעט "..

כשמגיע האיבחון המעטפה החומה נותרת סגורה ימים רבים.
כי מה זה משנה איך קוראים לזה בכלל?

משנפתחים הדפים בהם נכתב – p.d.d אנו בוחרים למחוק את המילה 'קושי' ולראות רק את המילה 'תקשורתי'.

כי כל כולך הוא מתנה חלי.
מעולם לא היית 'קושי'
גם לא תהי .
את למעשה היא 'ה-תקשורת'.

דרכך זכינו לקשור קשרים אמיצים עם אנשים נפלאים מכל העולם.
התקשרנו בעבותות של אהבה לחונכות יקרות שעזבו הכל והגיעו עד קטמנדו כדי לצעוד איתך יד ביד.
החברנו עם אנשים שרק רוצים לחבוק איתך את העולם הזה בידיים פתוחות.
לצחוק איתך אל מול הקשת בענן.

זכינו וסביבנו התאגדו במעגלים אנשים יפים כל כך .

לעיתים נדמה לי כי זוהי דרכו של בורא עולם ללמד אנשים את מקומם הטבעי.
ללמד אותנו באופן אישי
למען לא יגבהו ענינו ולא תרום רוחנו. ולא נהלך בגדולות ובנפלאות מאיתנו…
כל כך קל לצלול במי המחמאות. לשחות עם זרם התודות.
אבל לנו קצת פחות..
כי יחד עם הנתינה . השליחות . הבית הפתוח
אנו גם מקבלים ונזקקים כל העת.
ליד מכוונת. לעיצה נבונה. לאיש מקצוע זה או אחר.

שחלילה לא יגבהו ענינו ולא תרום רוחנו.
ולא נהלך בגדולות ובנפלאות מאיתנו..

יש משהו מאתגר עוד יותר בלהיות משפחה שעיני המטיילים כולם נשואות אליה לבין לנסות ולהסביר להם אותך חלי..

שלא יחשבו לרגע שאת חצופה כשאת משתתפת איתם בצ'יפס או בשניצל מבלי לשאול.
שלא יעלו על דעתם שאת אינך פקחית דיה כשאת מחייכת לעצמך חיוך צופן סוד.
כשאת רצה בניהם במשובת ילדים.
כשאינך עונה בזמן בו נתבקשת..

אבל בשביל זה יש את האחים הטהורים שלך.
שצוחקים איתך בצחוק פעמונים צבעוני.
רצים איתך בין המדשאות
מציגים אותך בגאווה לעולם הזה.
מסבירים אותך לכל מי שרק רוצה לשמוע.

הטבעיות שבה הם נוהגים בך .
השמחה בה הם שמחים בך
היא אולי ההצלחה הכי גדולה שלנו .

הברכה הכי גדולה שלך חלי.

כי כשלחשתי על אוזנך שתגדלי להיות נסיכה
לא שיערתי עד כמה מיוחדים יהיו שומרייך.

הם יושבים איתך שעות.
מהלכים איתך בשדות ובכרמים סגולים.
צועדים איתך יד ביד.
מתחברים לכל כשרון ותחביב שלך.

והרי הכשרונות שלך חלי הם כחול אשר על שפת הים.

את האהבה שלך למוזיקה את חולקת עם צביקה
את כשרון המתמטיקה והמספרים עם שמוליק
את הציורים והיצירות עם רבקי
ואת שמחת החיים עם יצחק

ויש את אבא שלך האהוב
שמביט רק אל תוך עינייך שלך .
ממנו למדתי לשמוח בך שמחה טהורה ופשוטה.
להנות מכל רגע איתך.
לזרוק את השכל .לא לחשוב יותר מידי.
לחיות את ההווה .
לא לתכנן את העתיד.
לזנוח את ההשוואות לאחרים
אבא שלך שמלמד אותי עד כמה פשוטים הדברים
וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר… ומותר לאהוב!!!

ויש אותך חלי אהובה ומשולמת שלי!
עם עיני השקד היפות שלך
ותלתלי הדבש המתנפנפים ברוח
על זקיפות קומתך
ומתיקות דיבורך
עם הבטחון העצמי המופלא הזה שלך
וליבך הטוב והרחום שכמוהו לא היה עוד.

איך כולם טובים בשבילך.
כולם נעימים וברורים.

איך כל יום מחדש את נושמת את ריחו של התלם
נשום ורגוע
ורואה את השמש
בראי השלולית הזהוב.

חודש אב הוא החודש שלך, חלי!
זהו החודש שבו החליט בורא עולם ונשמות לפני 14 שנה שהעולם הזה לא יוכל להתקיים בלעדייך..
זהו החודש שבו הוא החליט גם שהמשפחה שלנו לא תוכל להתקיים בלעדיך..

וכמה טוב שהוא החליט כך !!!

לא תמיד יודע אדם עד כמה נפשו חסינה היא.
כמה כח יש לו בנשמה.
אבל הקדוש ברוך הוא יודע גם יודע.
לעולם לא שולח למסע את זה שאינו יכול לצעוד בשבילים מפותלים.
יש והרגליים כושלות . הנשימה מתקצרת.
ואז?
אז הוא שולח עוד חמצן לריאות.
והן מתרחבות באחת.
שואפות אש רוח אדמה וים.

והנה שוב..
שוב יש אוויר.