חודש אלול הגיע. הדבר הראשון שעולה בראשך זה תשרי אצל הרבי!!! זה כבר קרוב מאד, יותר מתמיד ממש במרחק נגיעה. המון אנשים לא מבינים, שואלים, מה זה תשרי בעצם?!

תשרי בשביל זה כולם זה משפחה, חגים, תקיעות בשופר, סוכה… אבל תשרי בשביל חבדניק זה שונה.

תשרי זה רבי!!!
תשרי זה להגיע הביתה,
לבית האמיתי שלך.

זה לשבת עם אנשים שלא ראית שנה שלימה,
וללמוד איתם שיחה או מאמר של הרבי.
תשרי זה שחרית בחמישה לעשר,
מנחה ומעריב עם המניין של הרבי.

תשרי זה להיות שם בשורה הראשונה להצמיד את הראש לחלון ולראות את האור האמיתי,
הרעש של הלימוד, והריח המיוחד שיש רק ב770!!!

תשרי זה להגיד קריאת שמע בקלאמקע
תשרי זה מלא מילים פשוטות עם משמעות ענקית:
שורה ראשונה, הסביבון, הפלאז׳ה, אשל, חדר אוכל, קוואטר, עוגת חנק, מקלחת…
בעצם תשרי זה בכלל לא גשמיות,
את מי מעניין כל הדברים האלו?!!

כי תשרי זה נטו רוחניות
כי תשרי זה הסדר ניגונים לפני התקיעות בראש השנה
זה לראות את כל החסידים מתפללים ושרים יחד
זה לשמור מקום משש בבוקר בכדי לא לפספס שום דבר!!!

תשרי זה ללכת למשפחות לאכול ולהרגיש את ההכנסת אורחים המיוחדת הזאת
זה להסתובב בקינגסטון ולהרגיש ממש שכולנו אחים, כולנו משפחה אחת גדולה.
חודש עמוס שאפשר לכתוב עליו מגילות שלמות…

כי תשרי זה כל נדרי ביום כיפור עד המארש בסוף הצום
זה כל כך עוצמתי שכולם מוכנים לצום עוד 24 שעות כדי שוב לחיות כמה דקות של המארש.
וסוכות… איך בכלל ניתן לתאר את הכל למישהו שלא חווה את כל זה?!?!

לראות את כל החסידים רוקדים לילה שלם עד שש בבוקר בלי להתעייף ואז לקום לתפילה לצאת למבצעים ואפילו להוסיף התוועדות בערב…
הושענא רבה… ההקפות בבית חיינו איך אפשר לפספס?

איך אפשר לא לעמוד שם צפופים ולראות את כולם רוקדים עם התורה עם שמחה אמיתית?!
ואז שוב לקום בחמש בבוקר ולהישאר כל היום ב770
לשמור מקום להתוועדות הגדולה.

לשמוע את הזעקה ״עד מתי?!״
ולשיר ולבקש עם כולם ״רעבע תתגלה!״
ולבסוף החותם של הכל, שבת בראשית…

אי אפשר להסביר את כל זה
כי תשרי זה לא סיפור או הגדה,
תשרי זה חיים של ממש!!!

זה חודש שחייבים לחיות אותו כדי להרגיש ולהבין את המשמעות האמיתית שלו!!!
אז איך אפשר לחשוב בכלל להישאר בארץ?!

תשרי שווה את כל הסכף שבעולם!!!
תשרי שווה מסירות נפש של ממש!!

אז שנזכה באמת השנה לחוש ולהרגיש את כל אותם רגעים עצומים
ושעוד לפני כן, הרבי יתגלה ויגאל אותנו תיכף ומיד ממש!!!