-
עקרת הבית, לך הזכות למלאכות הבית! • תגובה
על רקע הדיונים במערכת התגובות בנוגע לאחריות על מלאכות הבית וחלוקת התפקידים בין האישה לבין הבעל, הגיעה אל מערכת האתר תגובה מהגב' יוכבד לוין מירושלים, אם ושוויגער לכלות צעירות, שמתייחסת מזוויתה האישית לפולמוס בנושא • כמובן שעל הבעל לעזור ולסייע ויש לו זכות לא פחותה בכך. אך יחד עם זאת האישה היא "עקרת הבית - עיקר הבית". עליה מוטלת האחריות על מלאכות הבית, ולכן גם אם הבעל עוזר ומסייע (ואכן רצוי שכך) הרי שאת האחריות היא נושאת על כתפיה - ועליה לשאת אחריות זו בגאווה! • לטור המלא
אין משפט סתמי וחסר תוכן יותר מהאמירה ש"היום הצעירות מפונקות"… כל אמא או שוויגער, יודעות להתלונן על הצעירות המפונקות, אלו שלא מפסיקות להתבכיין ולקטר… וכמובן לספר איך פעם היינו מחתלות את הילדים עם חיתולים (אמיתיים!) ומכבסות במכונות ישנות ולמי בכלל היה מייבש כביסה…
לכן אני ממש לא רוצה להישמע שוב קנטרנית, כי הצעירות של היום הן חרוצות, מוצלחות ומשקיעות. אין לי אף מילה שלילית לומר עליהן. הן מצליחות לנהל את הבית בדרכן שלהן ומגיע להן כל הכבוד כל כך. כאם לבנות נשואות וכשוויגער לכלות צעירות, אני יכולה לומר שאני גאה בדור של היום, של הצעירות, שמצליחות לנהל משק בית מכובד. ולמבוגרות שבינינו אני אומרת שיזכרו שגם היום קשות מלאכות הבית.
אבל לא באתי כאן להתפלמס בהגיגי הדור שהיה והדור שהווה והננו כאן. לשני הדורות יש מכנה אחד משותף והוא מסתכם בעובדה שמלאכות הבית הן הקטרת הקטורת שלנו. הן מלאכות הקרבת הקורבנות הפרטיים שלנו, נשות ישראל. לא לחינם שרות הצעירות של השיר המרגש "כמו כהן את מגהצת, כמו כהן את מכבסת, כמו כהן את מנקה את המטבח". אכן, כמו כהן! לא פחות!
מלאכות הבית הן מלאכת הכהונה שלנו הנשים. על נשות ישראל נאמר "לעשות רצונך אלוקי, חפצתי". כלומר הן לא מבדילות בין מלאכה שיש בה תענוג לבין מלאכה הקשה עליהן. אלא רצונן הוא אחד: לעשות רצונך! ואם רצונך שנכבס, נקפל ונשטוף כלים, הרי שאנו נשטוף כלים בשמחה.
אין הכוונה מדברי שאין חלוקת תפקידים הוגנת בבית ושכל מטלות הבית מונחות אך ורק לפתה של האישה. כמובן שעל הבעל לעזור ולסייע ויש לו זכות לא פחותה בכך. אך יחד עם זאת האישה היא "עקרת הבית – עיקר הבית". עליה מוטלת האחריות על מלאכות הבית, ולכן גם אם הבעל עוזר ומסייע (ואכן רצוי שכך) הרי שאת האחריות היא נושאת על כתפיה – ועליה לשאת אחריות זו בגאווה!
לך עקרת הבית הצעירה אני אומרת: קחי את האחריות הזו בשמחה! יום יבא ואת תהיי גאה בבית שהקמת ובדרך שבה גידלת את הילדים וניהלת את הבית! רק מתוך שמחה אמיתית יכולים ולהגיע לתענוג וחדווה במלאכות הבית, כשיש את הידיעה הברורה שזוהי זכותנו – זכות ולא חובה.
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
ב"ה
אני לא מסכימה עם הנכתב בטור. מלאכת הבית לא שייכות באופן אוטומטי לאשה. אני חושבת שכל זוג מגדיר לעצמו את הגבולות שלו מתוך התחשבות הדדית והרבה כבוד, אם אשה בוחרת לקחת על עצמה את האחריות החשובה הזו על מלאכות הבית – נהדר. באותה מידה שהאיש יחליט לעשות כן – נהדר. כמובן, מלאכות הבית הן לא עסקת חבילה ובני הזוג יכולים לחלק ביניהם את המטלות באופן המתאים להם. אבל אם אשה לא רוצה לקחת את הפיקוד – אין שום סיבה שתהיה זו דווקא היא שתעשה זאת.
המטאטא הזה דומה למטאטא של מנקה רחובות….לא יכלתם להחליף אותו?
בס"ד
אין בעיה אם זו דעתך,אז בבקשה שהם יקחו אחריות על הפרנסה ,זה לא ייתכן לדרוש אישה עובדת-באופן קבוע.ולא רק "עוזרת" מדי פעם.ולהגיד לאישה שהבעל רק "יעזור"-באופן לא קבוע…כמו שהאישה עובדת בקביעות בחוץ הגבר צריך לעבוד בקביעות בבית.
תתחילו להבין שלא כולם חיות ברמת חיים כמוכן…יש כאלה שעובדות בתור מטפלות מ8-4 שובורות את הגב ואח"כ חוזרות הבית וצריכות לעשות הכל…לדעתי זה חוצפה להגיד לאישה כזו שהגבר רק"יעזור" לה…
צודקת!!אנו עובדות כמו …באופן קבוע
אין שום סיבה שנעבוד גם בבית באופן קבוע וללא עזרה!
בעל צריך וחייב לעזור.מי שלא עוזר,מומלץ לאשתו לחנכו בדחיפות.
מרגש! תודה על העידוד והשמחה!