מיתוס היהודי הנודד לא נולד לחינם. גם פה-"אשם" אברהם אבינו. הוא היה היהודי הראשון וכבר החל לנדוד. בראשונה, בציווי אלוקי כחלק מ-10 הנסיונות שנתנסה בהן "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.." ואח"כ למצרים וכו'. גם יעקב אבינו, היה איש נדודים. בהתחלה ברח לחרן וחי שם 14 שנה. בסוף, הוא חזר לארץ ישראל אך גם שם לא נשאר, לצערו כי ירד מצריימה להתראות עם בניו, ושם נפטר.

כך שנדודים, הם חלק מהד.נ.א היהודי. אבל לא בהכרח,

כי היחיד שלא יצא את גבולות הארץ הוא יצחק אבינו. יצחק, הוא מידת הגבורה לא עזב את הארץ גם בעיתות רעב, וזאת לאור הציווי האלוקי : "אל תרד מצרימה… גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך". יצחק אבינו הוא "עולה תמימה". אל לו להתלכלך בגלות ובמקומות ירודים, כמו שאומר זאת רש"י – "אין חוץ לארץ כדאי לך" . יצחק נשאר בארץ וכולם באו אליו. נאמר בגמרא, כי בגאולה העתידה, יאמרו ליצחק "כי אתה אבינו" כלומר, יש עניין מיוחד ביצחק דווקא שקשור בגאולה

בכך שיצחק אבינו לא יצא מהארץ מעולם, לא לנסיעת עסקים בלונדון, לא לנופשון באנטליה, ואפילו לא להשתטחות על קברי צדיקים באומן, משמש יצחק "סימן לבנים". הוא מסמל את המעמד השלם של עם-ישראל, שמקומו האמיתי אינו בגלות, בחוץ לארץ, אלא דווקא "על שולחן אביהם", במצב של גאולה, בארץ-ישראל.

לכאורה, אפשר לומר, כי אנו נמצאים כבר כעת במצב הזה. היינו כבנים שגלו מעל שולחן אביהם וכעת חזרנו הביתה לארץ ישראל, לא ככה?

אך כמו שאומרים, אפשר להוציא את היהודי מהגלות, קשה מאוד להוציא את הגלות מהיהודי. אחרת, איך אפשר להסביר את מי שגדל כאן בארץ ישראל והחליט בגלל מילקי, לימודים, ייאוש פוליטי או כל סיבה אחרת לעזוב לתמיד את הארץ?
יתרה מזאת, אנחנו שוכחים שרוב עם ישראל נמצא בגלות, בין אם בגלות ארה"ב העשירה והמפנק, ובין אם בארצות אויב (שם, באופן פרדוכסאלי שומרים על מעמדם של היהודים ונותנים להם סוג של חופש פולחן), אם כן, מה הפתרון?
בזמן הגלות פועל עם-ישראל בשיטתו של אברהם. עם-ישראל נודד ממקום למקום, מגיע לכל קצווי תבל, מתוך מטרה לפרסם את שם ה' ולהשכין קדושה בכל מקום על-ידי קיום התורה והמצוות. אבל לאחר הגאולה יקרין העם היהודי את הקדושה בדרכו של יצחק; הוא יימצא בארץ-ישראל, ואילו הקדושה שתתגלה דרכו, ודרך בית-המקדש השלישי, תמשוך אליה את כל הגויים, ככתוב: "ונהרו אליו כל הגויים… כי מציון תצא תורה"

כשם שאנחנו מצווים לדאוג לכל יהודי בכל פינה נידחת שיהיה (למי ששאל את עצמו מה עושים שליחי חב"ד בקונגו ובאיסלנד למשל), עלינו לדאוג לחזק את מידת יצחק אבינו. להגביר את הקדושה הפנימית, להוקיר ולהעריך את העובדה שאנו חיים פה, לחזק את אחיזתנו בארץ מתוך אמונה כי "לזרעך נתתי את הארץ הזו" ולא בגלל הבטחות של פוליטיקאים, ובעיקר, להתכונן לתקופה שבה "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים.."!
היא קרובה 🙂