-
כל אחד וסיפור הגאולה שלו • אורטל הופמן
הוא הגיע מאוחר.. איפה הוא? דווקא היום כשאני כל כך צריכה שהוא יגיע מוקדם… פתאום הוא נכנס! עם זר פרחים ענק! מזל טוב!! הוא אומר לי. מצחיק שכמעט שכחתי שהיום זה היום • לקריאה
הוא הגיע מאוחר.. איפה הוא? דווקא היום כשאני כל כך צריכה שהוא יגיע מוקדם… פתאום הוא נכנס! עם זר פרחים ענק! מזל טוב!! הוא אומר לי. מצחיק שכמעט שכחתי שהיום זה היום! יום הנישואין שלנו.. י"ט כסלו!
קמתי באמצע הלילה ודמיינתי לי שוב את החתונה. שמחה פורצת גדר, פרצופים שמחים מכל עבר, מחיצה גבוהה במיוחד.. והכי אני זוכרת זה- המון רגליים.. כן כן… תנועה בלתי פוסקת של זוגות רגליים. מצחיק לא? רגליים פעילות שלא רוצות להפסיק, מונעות עפ"י רגש הגאולה, מרחפות ונוגעות שוב ברצפה. מקפצות ולא מפסיקות, נחות מעט ושוב גורמות לגוף להישאר בתנועה..
איך יתכן שסבתא שלי עדיין רוקדת? היא לא עייפה? והשכנה שבקושי הולכת.. איך ייתכן שפתאום היא רוקדת? דרך הפרשה הבנתי..
לכל אחד יש את סיפור הגאולה שלו, גם ליוסף, הכוכב הראשי.
נודד ממקום למקום, ממדינה למדינה, מבית אביו לארץ נוכריה. כיצד? ע"י תנועה. תנועתו האישית לעבר אחיו, תנועת האחים שמשליכים אותו לבור, תנועת ה"מכירות" שמניעות אותו מצד אחד לסוף ובאותו זמן להתחלה, התנועה שלו במצרים וכו' עד לגאולה!
השבוע חגגנו את חג החגים! י"ט כסלו! ראש השנה לחסידות. אין זה מדהים שגם האדמ"ור הזקן, בעל התניא, עבר חוויות דומות כשל יוסף. קושי אין סופי וכאב רב רגע לפני הגאולה! הפרשה והזמן הנוכחי מתאחדים! הזמן המיוחד שבו אנו חיים מאותת לנו שהגאולה כבר כאן.. אין חדש תחת השמש! צריך רק.. משקפי שמש כדי לראות אותה! אם אין לכן זוג, אל דאגה בקרוב מאוד מאוד, אולי אפילו בזמן שאתן קוראות את הטור- נזכנה כבר לראות!
הרבי מעודד אותנו תמיד לפעול כעת, בזמן הזה באופן בלתי פוסק. לתת לרגליים להוביל אותנו! לקרב אחרים, להוסיף בשמחה ואהבת ישראל! מבצעים, ללמוד את שיחותיו, חת"ת, ספר המצוות ועוד ועוד…
מה שמשאיר אותנו בתנועה- החיות החסידית! מנוע כזה שלא עובד על בטריות, לא על חשמל, לא על אנרגיה סולרית ולא על דלק.. אשרינו שזכינו להיות חסידות חב"ד,
תארו לעצמכן חיים בלי חסידות? אתן בעצם חסידיות מדיי מכדי לדמיין. וטוב שכך!
בואו נמשיך לתת לאלה שסבלו וחרפו את נפשם – נחת! תנו לרגליים (וכמובן למוח ששולט עליהן) להוביל אתכן!
מזל טוב ..מזל טוב!
מוסרת הרבה הצלחה…
אורטל הופמן
כתבות נוספות שיעניינו אותך: