-
"נאה" או "יפה"; איך מבררים...
אילוסטרציה: ישראל ברדוגו. לכלה הנאה אין קשר לנאמר בכתבהבתגובה לדיון שהעלתה חני מ. בסוגיית הבירורים בשידוכים, הגיע אל מערכת האתר טור מבת סמינר שמבקשת מהבנות ליצור שיח חדש בתיאור על חברות בשידוכים - וגם מהאמהות להיות קשובות לניואנסים ולטרמינולוגיה שקיימת בבירורים בשידוכים • לטור המלא
ב"ה
יש לי חברה טובה שכבר הגיעה לגיל 24 ועדיין חתנה לא בא… מה קרה? שאלתי אותה פעם. "תראי", היא ענתה לי בכנות, "אמא שלי אישה תמימה והיא לא מבינה חוכמות. אומרים לה על בחור שהוא ירא שמים, בעל מידות ובחור חסידי, אז זה נשמע לה יופי של שידוך והיא מיד שולחת אותי להיפגש איתו"…
ומה קורה באמת? שאלתי את הבחורה. "התמונה האמיתית שונה לחלוטין. אני נפגשת עם הבחור ומבינה שהמידות זה לא ממש משה רבינו, היראת שמים בהתאם וכך גם האופי או האישיות"…
זועזעתי מדבריה ומיד נזעקתי "אמא שלך לא מבררת?!", אבל היא הסבירה לי שאמא שלה מבררת – אבל היא פשוט לוקחת כמובן מאליו כל מה שנאמר לה. היא לא למדה לשמוע מבעד למילים…
כשאומרים לה שהבחור "לא הבחור הכי חכם בישיבה", היא מבינה שמדובר על בחור עם ראש טוב אבל לא הגאון הגדול ביותר.. במקום להבין שהחבר מהצד השני של הקו מנסה לומר בעדינות משהו אחר לגמרי. הוא רוצה לומר שמדובר על בחור לא חכם! אבל לא נעים לו לומר, אז הוא אומר "לא הכי חכם בעולם". ככה גם כשאומרים לה על בחור ש"המראה החיצוני זה לא הצד החזק שלו", והיא אומרת לעצמה שבאמת יופי זה לא הכל בחיים והמראה החיצוני לא חייב להיות מושלם… אבל בסוף מתגלית תמונה הרבה יותר עגומה…
מסתבר שאותה חברה לא לבד. אמהות רבות לא מבינות את הלקסיקון המקובל בעולם השידוכים ומבינות את הדברים כפי שהם נאמרים בשיחות רגילות. אבל כאן מגיעה ההפתעה: לעולם השידוכים לקסיקון משלו.
רק לפני חודשיים פורסם באתר 'נשי ובנות חב"ד' הטור "מילון השידוכים" ובו שלל דוגמאות על בחורים, לפי כל רמות הבחורים החב"דיים המצויים. זה עם החולצה בחוץ, זה עם "השפיצקייט". לאחד אין מייל ואחד רוצה בחור "עם ראש פתוח". רק מילון שידוכים אחד לא נכתב: זה של כל הניואנסים הקטנים, שאותם צריכים ללמוד לשמוע מבעד למילים.
*
בדיוק במצב הזה ניתן להשתמש כשנמצאים בדילמה לגבי חברה מסויימת, שמבררים אצלנו עליה ואנו איננו יודעים מה לומר. בדיוק באותה שפה "לא בהירה" שקיימת בשידוכים אפשר להשתמש כדי גם לומר את האמת וגם לא להרתיע את המבררת מההצעה.
הדברים נכונים לגבי אמהות שמבררות בשביל הבנות שלהן – והם נכונות גם לחברות שמבררים אצלן. אם את רוצה לומר על בחורה שהיא שמנה, את לא חייבת לומר זאת בבוטות. אפשר לומר ש"היא בחורה מלאה". כמובן לא לשקר, אבל גם לא להקצין. אם את רוצה לומר שהיא לא מטופחת, תאמרי "היא לא משקיעה". אם את רוצה לומר שיש לה פצעים על הפנים, תאמרי ש"נראה לי שהיא מטפלת בפצעים שיש לה בפנים" (מה שברוב המקרים נכון…).
אמנם אסור להסתיר מידע חיוני בשידוכים, אבל כל עוד לא מדובר על מחלה גנטית מותר קצת "לעגל פינות". האמא שמהצד השני כבר תבין לבד (בדרך כלל) למה את מתכוונת… אבל את תאפשרי לה לבחור האם הבחורה מתאימה להצעה לבן שלה או לא. לעומת זאת כשאת אומרת "היא בחורה שמנה" – לא הותרת הרבה מקום שההצעה תישקל בצורה הגיונית.
כשם שאימהות צריכות לפתח מיומנות וללמוד כיצד שומעים גם מבעד למילים, כך גם החברות ובפרט כעת כשבתקופה הזו מתחילים לברר ברצינות על רבות מבנות שנה ב' שמתחילות לשמוע הצעות – ובתוספת בחורף שנה ג' (הגדוש בשמחות וכלות) ולאחר מכן…
אז מהיום אל תאמרי "היא לא נראית טוב", תאמרי "היא לא מלכת היופי". וכך גם כשאת רוצה להחמיא לבחורה אבל את לא רוצה להגזים. במקום להגיד שהיא "ממש יפה" וליצור ציפיות, תאמרי שהיא "בחורה נאה", כך שגם תשיגי את המטרה וגם לא תספקי מידע שהוא מפרגן אבל יכול ליצור ציפיות לא נכונות ואכזבות.
ואתן אימהות, לימדו לשמוע מבעד לשפופרת את הניואנסים הקטנים שמבטאים את האישיות שמסתתרת מאחורי הבירורים.
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
-
הגדלה
למערכת האתר או לגולשים: אני כעת נכנסת בעונת ה'שידוכים' ורוצה לדעת על פגישות בחב"ד. עדיין לא מצאתי מקום אחד שיתייחס לנושא זה בחצרינו. מהם הכללים בפגישה ראשונה\שניה\שלישית ואילך? היכן נפגשים? מי משלם? מה צריך להיות תוכן מהלך הפגישה (כמובן שהיא צריכה 'לזרום', אך מה הם הכללים המקובלים לכל א' מהם, מתי מדברים על משפחה, על העתיד, וכו')? כמה פגישות מקובל בדרך כלל? ועוד, ועוד.
כמו-כן אם אפשר גם כמה 'טיפים' (לבחורים ובחורות)…
למושקיש
הדברים עליהם את שואלת- בד"כ האמא מכינה את בתה לפני כל פגישה מה תוכן הדברים שאמורים להיות נידונים. אם אינך במצב הזה שיש מי שידריכך- חשוב מאד שתתייעצי עם דמות מבינה ושתתן לך הוראות. באופן כללי נפרט קצת: פגישה ראשונה: כל אחד מציג את עצמו, מספרים על העיסוקים, על העבר וסתם דברים נחמדים ובלתי מחייבים. אל תכנסי בפגישה זו לגילויים ודיבורים אישיים מדי. בפגישה השניה אפשר להתחיל כבר לדון בעניינים השקפתיים התואמים את מצבך: כיצד אמור להראות שולחן שבת, משפחה חסידית, דעתך בנושא אינטרנט וכו וכו. בשלב זה את אמורה לקלוט הרבה אינפורמציה לגבי השקפת עולמו של הבחור שמולך, ובעצם להבחין אם אתם משדרים על אותו גל. פגישה שלישית: פה כבר תרגישי יותר מחוברת ותוכלו לדון על עניינים עמוקים יותר, השקפות, דעות וחוויות אישיות. וכך הלאה בפגישות הבאות עד הסגירה בשעה טובה.
מאד חשוב: לעולם אל תשללי בחור לאחר הפגישה הראשונה כי "סתם לא נראה לי".
תמיד כדאי להמשיך לפגישה שניה ולהתרשם עוד. הרבה דברים יכולים לשנות את החלטתך הראשונית!
וכמובן כל הזמן להטות אוזן וגם חוש שישי לשמוע את דברי הבחור וכן מה שנשזר בדבריו.
בהצלחה לך וזיווג הגון בקרוב.
דברי עם המשפיעה שלך!…
וכן מומלץ ביותר לקרא היטב את הספר "שערי שידוכין" ובע"ה לאחריו את "שערי נישואין"
זה מדהים, אבל הרבי מתייחס לכל פרט אפשרי!
תודה רבה חבדניקית! אך זה עונה בעיקר על תוכן מהלך הפגישה. מה עם כל השאר?!
קודם כל – עצה חכמה ששמעתי מאישה חכמה: בפגישה הראשונה אל תבדקי אם את מעוניינת להתחתן איתו. בדקי אם את מעוניינת להיפגש איתו פעם שניה.
היכן נפגשים? יש הרבה אופציות: לובי של מלון, בית של ידידים/קרובי משפחה וכדו'
מי משלם? למה בכלל צריכים לשלם??? פגישה לא אמורה לעלות כסף. בפגישה משוחחים…
כמה פגישות? כמה שפחות!!!! אני למשל נפגשתי 4 פעמים, ויש גם כאלה שנפגשו רק שלוש.
זכרי, מה שחשוב – שיווצר "קליק" או בלשון רבינו – שתהיה משיכת הלב.
ושיהיה בהצלחה, ובעז"ה שתקרעי את הים בקלות!
ציפי גרין, ממש לא כמה שפחות! אף אחת לא צריכה להרגיש שמודדים לה עם סטופר…נפגשים כמה שצריך, כמה שמרגישים שהכרחי עוד להיפגש עד להחלטה לכאן או לכאן. הלחץ הזה של "כמה שפחות פגישות" או "אני אסגור בפגישה שלישית" ממש אבל ממש לא מועיל ועלול גם להכניס להיסטריה מיותרת שבסופו של דבר רק תזיק. צריך לתת לעניינים להתגלגל ולזרום בטבעיות, לא לספור כל פגישה, פשוט להירגע ולקחת כמה פגישות שנדרש בשביל להחליט בצורה שקולה. יש גם אנשים שהתחתנו אחרי 20 פגישות ולא קרה שום אסון, הם חיים באושר עד עצם היום הזה. בקיצור, להילחץ זה הכי גרוע. פשוט אל תחשבי על "כמה כבר נפגשתי" ו"כמה עוד פגישות נשארו במלאי"….
לדעתי, לא תמיד יש משיכת הלב בפעם הראשונה. ואם יש צורך אז נפגשים עוד פעם ועוד פעם.
ולפעמים יכול להיות מצב שרק בפגישה השלישית מרגישים משיכת הלב, ואה מה, זה אומר שעל הפעם הראשונה או השניה צריך לוותר?? לא.
ודעת הרבי בעניין ברורה גם היא. לא תמיד צריך להיות משיכת הלב. זה בא עם הזמן, ועם ההיכרות, ואף אפילו יותר מכך, ייתכן שיהיה זה קשר הרבה יותר בריא ואף יותר טוב.
יחי! מומלץ מאוד ללמוד את הקונטרס שמחת עולם
דבר ראשון לפני הכל חסר לנו שדכניות.
אשמח לקבל שמות של שדכניות אכפתיות מניסיון שלכן איתן, ולא סתם שמות.
[email protected]
יפה מאד !!! צריך לעורר את השקרנים שבגללם אנשים תמימים נדפקים!!!!! מניסיון מצער..
אכן מאמר מדוייק מאד!
יישר כח לכותבת שמסייעת לבנות גם לא לברוח מהאמת ולומר את הדברים כהווייתם וגם לעשות זאת בצורה אלגנטית ומכבדת.
אני חושבת שזו בדיוק הנוסחה! לומר את הדברים ולמצוא ניסוח עדין ומכבד ולא להקצין חלילה את הפגמים.
כמו כן תמיד כדאי במהלך השיחה להדגיש שוב ושוב את הנקודות הטובות ואז בסיום לומר גם את שאר הפרטים….. ככה שהפרטים הלא מחמיאים לא יהיו אלו שיתפסו את האוזן.
יש המון חשיבות לאינטונציה והקונוטציה. כלומר לאופן שבו הדברים נאמרים. לפעמים לא כל כך מרוכזים במילים עצמן אלא ברושם שנוצר… אם נוצר רושם חיובי גם הדברים הפחות חיוביים ייבלעו.
בקיצור חשוב לתת רושם חיובי על הבחור ולהחמיא איפה שאפשר, אבל מצד שני לא לטשטש בשום אופן את הפרטים האחרים כדי שיהיה ניתן לעשות שיקול אמיתי ולהחליט.
מי שלא אומרת את האמת אינה סומכת על האם שיודעת להחליט מה טוב לבנה ומחליטה עבורה…..
צודקת בכול מילה!