הניקיון בעיצומו,  העולם לובש חג. ריח של אביב, ריח של פריחה, התחדשות!!!

הטבע מתחדש, הבית, הבגדים, היכן המקום שלי בכל זה?

חמץ  מסמל את הנפש הבהמית שמהותה הוא ישות וריכוז עצמי. כל עניין קטן תופח. כל הערה, מילה שלא במקומה מוצאת אותי עם פגיעה, זלזול והשפלה. עתיד לא ברור המשאיר סימני שאלה מעלה דאגה, חשש או אפילו חרדה וכאשר התוצאה לא בדיוק תואמת את הציפייה, מגיעים אכזבה, כעס ולעיתים מרה שחורה.

אם נבדוק מה קרה, נגלה שהעיסה שתפחה, השכיחה ממני את האמת הברורה. כ"כ האמנו בסיפורים שסיפרה והתאוריות שטיפחה, שהניצוץ האלוקי בקושי התגלה.

זוהי גלות בהגדרתה – גולה. מאפילה ומסתירה על הגאולה.

גאולה פירושה קץ החשיכה והבלבול, היא כוללת בתוכה את הא' – אלוקים – אלופו של עולם וכשמחזירים אותה הכול נראה ברור ומובן.

ישנו סיפור על איש זקן שירד למרתף יחד עם ידידו, ברגע שנכנס נעשה סומא בשל האפילה, "אל תדאג" אמר לו ידידו " זה טבעי כאשר עוברים מאור לחושך, אי אפשר לראות, אבל עוד מעט עיניך יתרגלו לחושך ובקושי תבחין שחשוך כאן"

"ידידי היקר" השיב הזקן ופנה לצאת " זה בדיוק הדבר ממנו אני חושש. אפילה היא אפילה, הסכנה היא שתשכנע את עצמך שהיא אור"

לקראת חג הפסח התשע"ו, בואו נתחדש!!!

בואו נקרא ל"ילד" בשמו. נזהה את הרגש השלילי, נזכור שזהו חושך. ועם אלומת אור קטנה ושינוי בגישה, המציאות תראה חדשה.

ולוואי שנזכה לפני כניסת החג לאור חדש – אורו של משיח אור של גאולה אמתית ושלימה!

__

הכותבת שפרה אופנר הינה מנחת הורים מוסמכת בעלת תעודה מאגף שפ"י ומנחה אישית בשיטת אית"ן.

להרצאות, סדנאות ויעוץ אישי – 0502377072