החופש הגדול הגיע!!! מה האסוציאציה הראשונה שעולה לך? כיף? ים? שמחה?

הרבה הורים מתקשים לצייר לעצמם את התמונה הפסטורלית הזו בראש. הדבר הראשון שהם חושבים עליו בהקשר של חופש הוא: רעש, בלגן ובעיקר הרבה מריבות בין הילדים.

למה באמת ילדים רבים כ" הרבה? לרוב ילדים רבים כדי לזכות בתשומת לב שלכם ההורים.

לילד יש צורך להרגיש אהוב, בעל מקום ומשמעותי ובדרך הזאת הוא בודק את הערך שלו במיקום המערך המשפחתי. הרבה הורים שואלים את עצמם שוב ושוב האם להתערב ואם כן מתי וכמה?

אז כמובן שאין תשובה אחידה לשאלה הזו אך כדאי לדעת שהתערבות ההורים במריבות, כמעט בכל המקרים, מוסיפה שמן למדורה ומלבה את המריבה במקום להפסיק אותה.

צריך גם לזכור שכאשר אחים רבים, הם לומדים להתמודד, לעמוד על שלהם, לוותר, להתפייס. הילדים מתאמנים במריבות וזוכים ללמידה שתכין אותם לחיים החברתיים שממתינים להם בחוץ לאורך חייהם.

הריבים בין האחים הם הכנה לחיים האמתיים!!!

אמנם אנחנו כהורים מנסים להגן על הילדים אבל כדאי לקחת בחשבון שלא נוכל לנצח למנוע מהילד את ההתמודדויות בחיים.

כמובן שכשההורים שמים לב שהמריבה הולכת ומקצינה, יש מקום לגשת ולבדוק מה קרה וכאשר המצב נעשה בהחלט מסוכן דרושה ואפילו חובה על המבוגר להתערב!!!
אך חשוב לזכור שמטרת התערבות ההורה היא לסייע לילדים ליצור תקשורת באופן שונה אך לא במטרה לפסוק דברים.

אכן, הנושא של מריבות בין אחים מהווה את אחד הקשיים הנפוצים ביותר של הורים. ישנו הקושי לעמוד מנגד בגלל הרעש, וכמובן יש את הדאגה לקטן או לחלש, אך הקושי העיקרי במריבות ילדים הם הרגשות השליליים שמציפים אותנו מול המריבות.

וכאן שיטת אית"ן נכנסת לתמונה.
הורים רבים יחושו פגיעה בתדמית בעיני עצמם כהורים ובתדמית שלהם בעיני הסביבה ולכן הנפש הבהמית מגיעה עם רגשות של כישלון או חוסר ערך עצמי.

קושי רגשי נוסף יכול להתבטא בהתנפצות הפנטזיה לאפשרות שהילדים יחיו בהרמוניה ויהיו חברים טובים.
העימותים בין האחים גורמים לניפוץ החלום ובעקבות זאת לתחושות של אכזבה, כעס וחוסר אונים.
וכאן המקום להזכיר לכולנו.
המקור של כל רגשות אלו היא הנפש הבהמית שכל תפקידה הוא להסיט אותנו מהתפקיד העיקרי שלנו והוא – להיות אמא או אבא שמחים ורגועים לילדים.

ולכן נעודד את עצמנו ע"י שנזכור שמריבות אחים הן חלק מתוך מערכת יחסים מורכבת, ייחודית וארוכת טווח.
לצד המריבות קיימים ביחסי אחים גם נוכחות של ביטויי חום, אהבה, הדדיות וערבות, רגעים של שמחה, התרגשות וצחוק.

וכאשר נעשה עבודה עם עצמינו ונצליח בעזרת ה' לסלק את הרגשות השליליים מתוכנו נוכל לחוש אחריות, קבלה ואכפתיות ובעיקר הודיה לה' על ההתפתחות התקינה והבריאה של ילדנו.

ומתוך רגשות אלו בד"כ גם המריבות מתמתנות והילדים מוצאים פתרונות משלהם ומחזקים את הדימוי החיובי שלהם ואת תחושת יכולת ההתמודדות במצבים כאלה, בהווה ובעתיד.

שנזכה השנה תשע"ו שהקב"ה יביא לנו את החופש הגדול האמתי – שחרור מכל המגבלות, המניעות והעיכובים ושימי בין המצרים אלו יהפכו לימים טובים בגאולה האמתית והשלימה!!

—

הכותבת שפרה אופנר – הינה מנחת הורים בעלת תעודה מאגף שפ"י ומנחה בשיטת אי"תן.
לסדנאות, הרצאות וייעוץ אישי – 0502377072 [email protected]