הכרתי את השכנה המקסימה שלי שעברנו לגור לעיר במרכז הארץ. הגענו לשם בגלל עבודתו של בעלי, חינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש.

הגענו לבניין שקט ונעים. החב"דניקים היחידים בבניין.

לא חשבתי על שליחות בעיר זו כיוון שזו עיר חרדית אז את מי לכאורה צריך לקרב?

ואז הכרתי אותה..

ההיכרות בכלל עם המשפחה החלה כאשר יום אחד בעלי חוזר מהתפילה ואומר לי שהשכן משמאלנו דתי לאומי עם כיפה סרוגה מחזיק בידו דבר מלכות. הוא התלהב ועוד יותר מכך שהחל קצת לדבר איתו נודע לו שילדיו לומדים במוסדות חב"ד בעיר.

התרגשתי מאוד.

איזה כיף יש לנו שכנים מקורבים לחב"ד. אפשר לקרבם יותר. לאחר חודשיים מהיום שהגענו היא ילדה בן ב"ה.  הכנתי לה עוגה לשבת. וכך התחלנו לדבר להיפגש מידי פעם לקפה בבוקר. גם בשבתות לאחר הדלקת נרות היינו יושבות ומשוחחות. שמחתי. הרגשתי תחושת שליחות.

בפורים האחרון. שכבר הקשר היה ממש חזק. בעלי ובעלה למדו ביחד חסידות.  הבאנו להם משלוח מנות ותמונה גדולה של הרבי. אני זוכרת את ההתרגשות על פניה. דמעות החלו מבצבצות בעיניה. ולא היו לה מילים. היא תלתה את זה בסלון. והיא אומרת לי שכל פעם שהיא עוברת בסלון ומולה ניצבת דמותו של הרבי ליבה מתחיל לפעום במהרה. הרבי איתה ללא ספק. בהכל!!

לכנס האחרון של נשי חב"ד היא באה איתי. והיא נהנתה. מבטיחה מעתה שתגיע כל שנה.

באחד מן הימים היא דופקת אצלי נרגשת.

"תגידי , היא שואלת, בדולר של הרבי צריך להיות כתוב משהו? יש סימן שזה ממנו?" עניתי לה שכותבים בדרך כלל למעלה את התאריך שהתקבל הדולר מידיו הקדושות.

"למה"? אני שואלת מסוקרנת למדי.

"בואי רגע". היא אומרת ואני הולכת אחריה נרגשת.

בבית היא מראה לי דולר עטוף בניילונית. נראה ישן. שעליו מודפס באותיות. התקבל מידיו הקדושות של הרבי. למשתתפי סיום הרמב"ם.

"בוודאי" התרגשתי. זה דולר של הרבי!!

היא סיפרה לי שאבא שלה שגם כן מקורב מאוד לחב"ד. קיבל את הדולר שהשתתף בסיום הרמב"ם לפני 30 שנה בתל אביב.

והוא נתן לה את הדולר. "הוא צריך להיות אצלך" כך אמר.

זהו כוחה של שליחה אמיתית.

והלוואי שנזכה עוד היום לגאולה אמיתית ושלימה עם הרבי מלך המשיח!!