ב"ה

מהו הסיפור שעומד מאחורי הזכייה בכרטיס טיסה לרבי של גב' חיה גילר?

בטח הרבה מכם שמעו על ההגרלה החינמית הגדולה של חברת גפן בס"ד על 2 כרטיסי טיסה לרבי. אז כן, אני חיה גילר, אם ל-4 ילדים, מנחת הורים, גרה בלוד ,זכיתי בכרטיס טיסה לרבי מתוך אלפי משתתפים, אך לפני שאספר לכם את הסיפור המדהים שעומד מאחורי זה, עלי לחזור אחורה בזמן.

הזכייה הראשונה

לפני שנתיים בדיוק בחודש תמוז, התקיים כנס יום עיון ארצי לנשים הצעירות בכפר חב"ד. לאורך כל היום התקיימה מכירה סינית על מנת להשתתף בכל מיני הגרלות על פרסים מגוונים. מאוד התלבטתי האם לקנות כרטיסי הגרלה, כי ממילא אני לעולם לא זוכה. אך במחשבה שניה, חשבתי שהכסף הזה לא 'ילך לפח' אלא ילך לתרומות. ולכן החלטתי לקנות כרטיסי הגרלה בודדים לכמה דברים שמאוד רציתי: סירי סולתם למטבח שלנו, כובע בורסלינו לבעלי, משחקי פליימוביל לילדים. וכמובן כמעט כמו בכל מכירה סינית הייתה גם הגרלה לכרטיס טיסה לרבי, למרות שחשבתי שבחיים לא אוכל לטוס כאמא ל3 ילדים קטנים, בכל זאת בתור חסידת חב"ד, החלטתי להשחיל פתק קטן גם להגרלה זו…

לפי התוכנית, ההגרלות היו צריכות להתקיים בסוף היום, ואני לא רציתי להתאכזב ולצאת בהרגשה רעה על כך שאני לא זוכה, לכן יצאתי לפני שהתחילו את הגרלות. לקחתי את הילדים מהקייטנות וחזרנו הביתה. לפתע, תוך כדי שאני מקלפת תפוח לילד, אני מקבלת טלפון מחברה שהייתה גם היא ביום עיון. היא אומרת לי בהתרגשות גדולה, "זכית!!" ואני מיד קפצתי "מה?! 'זכיתי בסירי סולתם?" והיא אומרת לי :"לא, זכית בזוג כרטיסי טיסה לרבי!!" הייתי בשוק, לא ידעתי איך לעכל את הבשורה. כשהכנסתי פתק להגרלה, אפילו לא טרחתי להסתכל שהפרס הוא על זוג כרטיסי טיסה ולא כרטיס בודד. הבנתי שהרבי רוצה שאבוא ל770 כזוג יחד עם בעלי היקר. השמחה שלי הייתה ממש גדולה!!

נפלאות לימוד החת"ת

כמובן שקבלת האיחולים והברכות מכל הסובבים אותי, מהמשפחה ומהקהילה, ריגשו אותי עוד יותר. יום אחד באחד משיעורי התניא, שהרב זיו קצבי מוסר מדי שבוע בלוד, הרב אמר לי שכאשר אדם זוכה בגורל בכרטיס טיסה לרבי, יש לו אחריות רבה, כי הוא מייצג את כל המשתתפים בהגרלה.

כשחזרתי הביתה, החלטתי שעלי לקחת החלטות טובות כהכנה רוחנית לטיסה, שהייתה מתוכננת לסוכות ושמחה תורה. באחד הפעמים שכתבתי לרבי כדי לקבל ברכה על כמה עניינים אישיים שנגעו לליבי, קיבלתי ברכות מיוחדות, אך מבין התשובות היה מכתב מדהים שכתוב ביידיש: מ'דארף אויך האבען גוטע כלים אויף מקבל זיין די אלע ברכות, , און דאס איז תורה ומצות, ובפרט: זאגען תהלים יעדער טאג ווי דער תהלים איז צוטיילט לימי החדש, לערנען יעדער טאג א פרשה חומש פון דער סדרה מיט רש"י (זונטאג ביז שני, מאנטאג ביז שלישי א. א. וו.) און דעם שיעור תניא ווי צוטיילט דורך כ"ק מו"ח אדמו"ר לימי השנה. (אגרות קודש, כרך ד', תתקטז), ותרגום בקיצור: צריך שיהיו כלים טובים לקבלת כל הברכות וזה תורה ומצוות ובפרט, אמירת התהילים המוחלק לימות החודש בכל יום ולימוד החומש והתניא היומי.

הרבי כותב לי בברור, שחור על גבי לבן, שהכלי לקבלת כל הברכות (אם זה בחינוך, זוגיות, פרנסה ועוד) הוא אמירת חת"ת, היה לי ברור שההחלטה שלי כהכנה לנסיעה היא לחזור ללמוד חת"ת בכל יום בקביעות, דבר שעד לפני אותו חשבתי כבלתי אפשרי, כאמא לילדים קטנים, שעובדת כמעט בלי הפסקה. באותו רגע, לקחתי את ספר החת"ת, התיישבתי על הספה בשעה  10:30 בלילה והתחלתי ללמוד ממנו. דמעות של התרגשות זלגו לי מעיני כשקראתי את החומש היומי, "איפה הייתי עד עכשיו?" , חשבתי לעצמי .איזו מתיקות, איזה תענוג חשתי ברגעים אלו, היתה זו חוויה שלא הרשתי זמן רב.

בעלי חזר באותם רגעים משיעור שבועי ורואה אותי על ספה, לומדת חומש ובוכה. הוא שאל אותי "האם הכל בסדר?" ואני עניתי לו בחיוך שהחלטתי ללמוד חת"ת בכל יום. הוא ענה לי בציניות "בהצלחה.. אני רגיל לשמוע את זה, לצערי החלטת את זה הרבה פעמים ואף פעם לא עמדת בזה".. אבל אני אמרתי לו בנחישות "שהפעם, אני אעמוד על זה, ואני מאוד רצינית!!"

ואכן ב"ה, מזה כבר שנתיים שאני אכן לומדת חת"ת בכל יום בקביעות, וכמעט בלי השלמות ב"ה, כך שכשרוצים משהו באמת מכל הלב, ה' נותן כוחות, אפילו אם זה מאוד מאתגר. כמובן שניכרת הצלחה מיוחדת מעל טעם ודעת בכל העניינים בזכות הלימוד החת"ת היומי והתפילות (המקוצרות לאימהות).

'אופוריה רוחנית'

ערב סוכות ה'תשע"ו, בעלי ואני על המטוס לכיוון 770 שניו יורק. ההתרגשות גועה ואנחנו במשך כל הטיסה, מנסים למלא את הזמן בדברים רוחניים, אם זה ללמוד שיחה או מאמר של הרבי, או להניח תפילין (בעלי) ליהודי אחר וכו'. הימים ששהינו בחצרות קודשינו של הרבי, עברו עלי כ'אופוריה רוחנית', כך אני קוראת לזה, הרגשתי ממש כטפח מעל הקרקע, כאילו היצר הרע שלי התנתק ממני לעשרה ימים. הייתי צמאה לכל חוויה רוחנית, שיעורים, התוועדויות, לימוד בחברותא, תפילה בכוונה, שמחת בית השואבה וכו'… מיד בסיום חג שמחה תורה, הרגשתי ממש התעלות מיוחדת, וכבר היינו צריכים להתכונן לחזור לארץ…

עשיית כלים ל'אורות'

בשעה טובה, חזרנו הביתה לילדים שכה התגעגענו אליהם, מתוך שמחה גדולה ו'אורות' עצומים.

בשבוע הראשון שאחרי חזרתי לארץ, הייתי משתפת את הסובבים אותי בהרגשה המרוממת שלי. כמה חברות אמרו לי "כן, ככה זה כשחוזרים מהרבי, חכי עוד שבועיים, חודש, תחזרי לשגרה, וזה יחלוף לך", ואני הייתי עונה להן "לא, לא, לא רוצה שזה יעבור לי, רוצה להרגיש התעלות רוחנית כזאת כל הזמן!!" ערב אחד, שיתפתי את בעלי בדילמה שלי, "כיצד אוכל לשמור את הכוחות העצומים שקיבלתי, בלי שיברחו ממני?" ואז הוא ענה לי בפשטות :"תעשי כלי, הוא יכיל את ה'אורות' שלך". הוא הציע לי הצעה שתמיד חשבתי שעלי לקיים אותה, רק שלא היה לי את האומץ והרצון והיא: לפתוח שיעור חסידות בזיקה לפרשת שבוע לשכנות שלי. לקחתי את ההצעה שלו ברצינות והוספתי עוד החלטה טובה, הידור במצוות הצניעות בעניין מסויים. כתבתי לרבי על ההחלטה שלי לפתוח שיעור וקיבלתי מכתב מדהים ומפתיע : "קבלתי מכתבך מערב שבת קדש ובנועם קראתי אשר קבעת שיעור לימוד תורת החסידות עם …….  מובטחני שיש לך היכולת להשפיע על אחרים בענין הנ"ל אלא שצריך אתה לגלות רצונך בזה, ואם תעשה כן אז תצליח (אגרות קודש, כרך ד', תתל"ז). היה לי ברור שיש לי ברכה לקביעת שיעור התורה מאת הרבי.

וב"ה מאותו שבוע ועד היום, כבר מעל לשנה וחצי, אני מקיימת בביתי שיעור חסידות שבועי לשכנות, בדרך של 'לכתחילא אריבער', מעל השכל וההגיון, עם ההבאלגן והמטלות הרבות של הבית, עם העבודה ועם גידול הילדים, אשר מצליח ב"ה ועוזר להרבה נשים להתחזק באמונה בה' ולהתקרב ליהדות. חייבת כאן להזכיר את התמיכה, עידוד ועזרה של משפחתי היקרה ובמיוחד של בעלי היקר, שלצידי בכל צעד ושאל.

כמה חודשים לאחר שהותנו אצל הרבי, חבקנו ילדה רביעית, תינוקת מתוקה ושמה שיינא. הימים עברו ואני ממשיכה במסירת השיעור השבועי עם אותו להט והתרגשות כאילו הרגע 'ירדתי מהמטוס' מהרבי… מיותר לומר שכשאר עושים כלים מתאימים, אכן הברכה שורה והכוחות נשמרים.

שנה וחצי עברה מאז הזכייה הראשונה, כבר התחלתי לחוש רצון לטוס שוב אל הרבי. בתשרי של ה'תשע"ז לא יכולתי לטוס לרבי, כי הייתי יולדת טרייה, אבל עכשיו התינוקת גדלה, והרגשתי צורך בכוחות רעננים, שיעזרו לפרוץ הלאה לחלומות חדשים. אחרי פסח, התחלתי לברר מחירים, ורציתי לסגור כרטיס כמה שיותר מהר, לפני שיעלו המחירים ל'גבהים'… רק שמסיבות מסויימים לא יכולנו לסגור כרטיס. הזמן עובר, ואני הופכת להיות חסרת סבלנות ושואלת את בעלי כמעט בכל יום "נו , מה יהיה מנשה? צריכים לסגור כרטיס, המחירים עולים…"  ושוב דבר אינו מתקדם.

יום הזכייה

יום שלישי, י"ט סיוון, יום הולדת גיל שנה לשיינא שלנו, היום בו המזל של האדם גובר,  אני מוצאת את עצמי מתפללת ומדברת לרבי, שישלח לי סימן, אות משמים שאני צריכה לבוא אליו, ברצוני לקבל כוחות חדשים מהרבי להתגבר על כל הניסיונות ולצמוח לאופקים חדשים.

והנה רגע האמת הגיע. סיימנו לחגוג לשיינא שלנו, ולקיים מנהגי יום ההולדת, כהוראת הרבי. השכבנו את הילדים למיטות, השעה 8:00 בערב, סוף סוף, אני מוצאת זמן לנוח, אני מתיישבת על המיטה, ואז…. מקבלת שיחת טלפון ממספר לא מוכר. היה זה מנכ"ל חברת הביטוח גפן בס"ד, אשר מודיע שהוא שמח לבשר לי שזכיתי בכרטיס טיסה לרבי. הייתי בשוק!!! לא ידעתי להכיל את השמחה שגעשה בתוך תוכי. בעלי רשם אותי להגרלה באותו יום דרך המחשב ללא ידיעתי, כך שההפתעה הייתה כפולה. הרבי אכן שמע אותי, שלח לי סימן והגשים לי את החלום. ברור לי עכשיו שעם כזאת הזמנה מהרבי כל המניעות והעיכובים יתבטלו. אין לי מילים לבטא את האהבה והתודה האינסופית שיש לי לרבי על המתנה שהוא שלח לי. רבי תודה!!!

ההוראה לגבינו

ולסיום, כמנחת הורים, איך לא אסיים במסר חשוב בחינוך ילדינו שניתן ללמוד מהסיפור המדהים הזה. אנו מתפללים יום יום שהילדים שלנו יגדלו חסידיים, יראי שמים ולמדנים לנחת רוח הרבי, רק לפעמים יש קשיים וניסיונות בדרך ולא תמיד נראה שהילד הולך בדרך שהיינו רוצים. אם אנחנו נאמין באמונה שלמה, נתפלל ונדרוש מה' נחת מילדינו, נתקשר לנשיא הדור, עם כוח החשיבה והרצון שלנו, אנחנו יכולים לעצב את המציאות, כי מחשבה יוצרת מציאות, זו לא רק סיסמא. אז תחשבו תמיד טוב, ואז לה' לא תהייה ברירה אלא רק למלא את רצוננו ולהגשים את חלומותינו ואז… יהיה טוב!!

משיח נאו!!!

כתבה חיה גילר, מנחת הורים, בוגרת מרכז ינר, בעלת תואר BE.D במתמטיקה וחינוך מיוחד.

לתגובות: [email protected]