כשהתוודעתי לראשונה לסיפורו המצמרר של נאש-  גאון צעיר פורץ דרך ומתמטיקאי מומחה, אשר קיבל פרס נובל, התפעלתי עד כמה אפשר ללמוד הוראה בעבודת השם אפילו מגוי, ואף על פי ולמרות הידיעה ההזויה, שדווקא דרך החולי הנפשי שלו ניתן ללמוד כיצד להילחם ביצר הרע.

נאש החל להראות סימנים של פרנויה בשנות הנישואים הראשונות שלו. אשתו הגדירה את מצבו כ"לא יציב", ואמרה שהוא מדבר לדמויות בדיוניות והוא סבור שהן מסכנות את חייו. נראה שנאש האמין שהיה ארגון שרדף אחריו. הוא אושפז מספר פעמים בבתי רפואה פסיכיאטריים שונים, ואובחן כמי שסובל מסכיזופרניה. מאז התאשפז לסירוגין.

עד שיום אחד הוא בחר לצאת משם.

כאן הנפש האלוקית נכנסת לתמונה.

יום אחד הוא בחר לראות אחרת את המציאות שלו.

הוא פתאום קלט, ברגע אחד, בלי כדור, בזכות הגיון בריא- שאין זה הגיוני ששלושים שנה עברו מאז שהדמויות הללו רודפות אחריו, ואף אחת מהן לא השתנתה. ברגע אחד התבהרה לו המציאות, על ידי ששאל את עצמו: כיצד ייתכן שהוא הזדקן, ואף מספר קמטים נוספו לפניו.

הוא כבר לא אותו בחור שהיה לפני 30 שנה.

והדמויות הללו-  איתותי הזמן אינם נראים על פניהם או על גופם?

באותו רגע הוא הבין שהדמויות הללו דמיוניות. זה דמיון שמספר לו מציאות אחרת ממה שהוא יודע בוודאות-  פגעי הזמן מראים את אותותם בכל דבר גשמי הקיים בעולמינו.

לאחר שהבחינו שנאש מצליח לשוב לשגרת חייו, רצו לוודא שאכן אפשר להחזירו לעבודתו הקודמת, ולכן שאלוהו: "האם הדמויות שסיפרת עליהם עזבו אותך?"

"לא" הוא השיב. "הן כל הזמן איתי, מלוות אותי בדרכיי השונות ואף אומרות את דעתן, אך החלטתי להתעלם מהן, לא להתייחס אליהן."

ברגע אחד-בו הוא הבחין שהדמיונות לא אמיתיים- הוא החליט לא להעניק להם מקום בחייו.

ממש כמו היצר המתעתע בנו, הוא החליט לא להקשיב להם ולחיות מעליהם וברגע אחד, הוא הרוויח את חייו.

ברגע אחד, אנחנו יכולות לפקוח את העינים לתפוס שהיצר הרע הוא לא אמיתי, אלא כח המדמה. מדמה את המציאות לרעתינו.

אנחנו יכולות לפקוח את העיניים ולהרוויח את החיים האמיתיים- את הגאולה!

כמה פעמים אמרנו לעצמינו- מזה כל כך פחדתי? הנה עברתי את זה, זה כבר מאחורי.

אז למה בעצם פחדתי כל כך לפני? כיוון שבחרתי להקשיב בקולו..

אנו רק צריכות לומר לו- "את האמת אני יודעת, אתה לא תצליח להפחיד אותי. אתה בסך הכל- דמיון, בלון נפוח אשר ברגע אחד- ההחלטה שלי לא לקשיב לך- הופכת להיות המחט אשר ננעצת בבלון- ומראה לי ולך- שאין בך ממשות".

אסור לתת לו לסלף את מחשבותינו או לגרום לנו להסתבך עם רגשותינו.

ברגע שנקלוט שהמשחק שלו- דמיוני לחלוטין.

ואין לו שום אחיזה במציאות אלא בסך הכל הוא ממלא את תפקידו,  ולנו יש תפקיד כנגדו. ננצח!

כשהוא מתגבר- ומנסה להפחיד אותנו בתחבולותיו האינסופיות- אשר אין עוד מלבדו. אנו צריכות להזכיר לעצמינו שהאינסוף שייך רק לה'. עבודתינו היא לראות ולחוש נגד עינינו-"הוא ואין זולתו".

חג מתן תורה- התחדשות פנימיות התורה, התחדשות הכוחות המחיים את הנפש האלוקית- התחדשות הבחירות שלנו בחיים.

לחיים לחיים- שנזכה לראות לבחור ולחיות נכון על פי ראיית התורה! אשר היא ורק היא משמשת לנו -כעיניים הנכונות לפעול במציאות בשמחה אמיתית פנימית יהודית חסידית!

בכל שניה, בהחלטה של רגע אחד- ניתן להיגאל, בידינו הדבר!