מאת חיה גילר

יהודי מבלגיה עבר פעם מול הרבי מלך המשיח בחלוקת דולרים וסיפר לרבי: "התחלתי להתקרב ליהדות, אך יש לי חברה לא יהודיה שהחלטתי להתחתן עימה"…

הוא ציפה שהרבי יזהיר ויוכיח אותו, אך לתדהמתו, הרבי ענה לו: "אני מקנא בך". בתחילה לא הבין, הרבי כה קדוש, מקנא בי, במעשים הנבזים שלי?!

הרבי המשיך: "אם הקב"ה נותן לך כזה אתגר, הוא מאמין בך. הוא נותן לך את הכוחות לעמוד בזה ולהצליח. מעולם לא היה לי ניסיון כמו שלך".

היהודי התרגש מאוד מתשובת הרבי, חזר לבלגיה והפך לאדם אחר לגמרי,  כיום הוא אברך חסידי והקים משפחה יהודית לתפארת.

יסוד בסיסי בחינוך

לכל אחד מאתנו ה' הטביע מעלות וחסרונות (-תכונות אופי מלידה ותכונות שנרכשו  במשך הזמן), לאחד יש חיסרון באכילת יתר, לשני יש קושי בעמידה בזמנים, השלישי מתקשה

להשתלט על כעסו, ועוד כל מיני תענוגות הבאות מהאהבה העצמית הפראית, המאפשרות להנות מהם מיד ובקלות.

לנו נותרה הבחירה כיצד להתייחס ולהגיב לחסרונות שלנו.

אפשר להגיב אליהם בסלחנות, "ככה אני, זה מה יש", "ככה נבראתי" , להתעלם ולהמשיך בחיים.

או להחליט להגיב אליהם בכעס, בבהלה ובהצלפה עצמית, "למה אני כזה?", "איזה נחות אני?", "איך אני יכול להתנהג ככה?"

או שמא לבחור להתייחס לנטיות הרעות כאתגר, עם קבלה עצמית ותקווה לעשות שינוי,  שהרי הקב"ה ברא לאדם חסרונות כי הוא מאמין שהוא מסוגל לתקנם.

אהבה מתוקנת שלי ושל ילדי

התחלנו שנה חדשה, ונדרש מאתנו לעשות חשבון נפש על העבר, בלי להתעלם ממה שקרה ולצד זה בלי לחיות כ'עבריינים' – להיתקע ולהתייסר על מה שעבר עלינו, ולהתבונן באובייקטיביות במה עלינו להשתפר ולהציב מטרות ויעדים לשינוי עם הרבה אמונה שיש בנו הכוחות להשתנות – זוהי אהבה מתוקנת.

כאשר נכשיר את עצמינו להתבוננות פנימית שכזו, נהיה מסוגלים יותר לחנך את ילדינו באותה מידה.

אז בפעם הבאה שאתם מגלים חיסרון והנהגה לא מתוקנת אצל ילידיכם, אם זה בקושי להתפלל,

התפרצויות זעם, אמירת דברים לא אמיתיים, חוסר ארגון וסדר, חוסר קבלת עול וכו', בדקו את עצמיכם: האם אני מתייחס לחיסרון ילדי בסלחנות, בכעס או שמא כאתגר בקור רוח?

והאם אני מאמין שילדי אכן מסוגלים להתגבר על חסרונותיהם (עם התערבות חינוכית שעליה נדבר במאמרים הבאים בעז"ה)?

מה משפיע על התגובות שלנו?

אם נהייה כנים, לא תמיד קל להגיב ולהתייחס לסיטואציות לא נעימות, בצורה בריאה ונכונה. אך אם נפתח מודעות ונבין מה משפיע על התגובות שלנו, נוכל לשלוט בהם במקרים השונים.

כאשר אנו רואים מצב כלשהו נשים לב אלו מחשבות עולות לנו באותו רגע על אותו אירוע, למעשה זוהי הפרשנות שלנו על המציאות. יכול להיות על מקרה אחד ,כמה פרשנויות.

המחשבה והפרשנות על אותו מקרה, היא זאת שתוליד את הרגש המסוים ותשפיע על התגובה.

לדוג': אמא אשר נפרדת מביתה בבוקר בגן והילדה בוכה בכי תמרורים, אפשר לחשוב על כך שאולי לילדה לא טוב בגן, או שהיא מרגישה בודדה, רגישה מדי, או שהאמא לא מחבקת מספיק וכדומה, מחשבות אלו פוגעות בדימוי ובביטחון העצמי של האמא והילדה, כתוצאה מזה האמא יכולה לחוש דאגה, בהלה, נחיתות.. ומאידך גיסא, ניתן לחשוב אחרת, שהילדה כל כך מחוברת לאמה ואוהבת להיות בקירבתה שקשה לה להיפרד ממנה או שהילדה עדיין בתקופת הסתגלות אחרי חופשת החגים ודווקא ממחשבות מסוג כזה האמא יכולה לחוש תחושות של ביטחון ורגיעה, ותהייה מספיק חזקה להגיב נכון לסיטואציה הזאת.

עוד דוגמא: אם הילד מדבר עם הוריו בגערות ובחוצפה. זה יכול לעורר בהם רגשות שונים. גם כאן נשים לב למחשבות שיכולות לעלות לנו. ניתן לחשוב שהילד לא מחונך, חוצפן, או שההורים לא טובים או חלשים וכדומה.. מחשבות מעוותות אלו יכולות לעורר רגשות כגון: פחד, אשמה, ייאוש, כעס.. לעומת זאת ניתן לחשוב, מחשבות השומרות על הדימוי העצמי של המחנך ושל הילד, שההתנהגות של הילד לא סותרת את העובדה שההורים טובים ושעדיין הילד טוב ומחונך, רק שאולי יש פה קושי באיפוק ובהרגל מסוים או הילד מחפשת לתקשר עם הוריו בדרך שלילית, או שהילד מעורר מצוקה מסוימת שלא קשורה להוריו וכדומה, אם נחשוב מחשבות חיוביות ונכונות על אותו מצב, נצליח להמשיך לנהוג בקור רוח, בביטחון , בשמחה ובשאיפה לעשות שינוי.

מכאן שהמשבות הם המורה דרך בחיים שלנו, והם אלו שיעוררו את הרגשות שלנו וישפיעו על ההתנהגויות שלנו.

לעיתים קשה לנו לעשות ביקורת עצמית ללא נגיעות אישיות ובאובייקטיביות ולכן מומלץ להתייעץ עם רב או אדם מומחה בעניין. (כבקשת הרבי "עשה לך רב")

"נתת ליראיך נס להתנוסס"

לסיכום, הקב"ה ברא חסרונות לנו ולילדינו במטרה שנתקנם, לנו נותרה הבחירה לחשוב בצורה חיובית ובריאה תוך שמירה על הדימוי העצמי שלנו ושל ילדינו, על מנת שנוכל להגיב בצורה נכונה לאותם האתגרים. בנוסף לכך, קיים הביטחון המלא, שיש לנו הכוחות להוביל לשינוי וכתוצאה מכך זה אף ירומם אותנו ואת ילדינו למקומות נעלים יותר, כידוע אנשים אשר עברו קושי בחייהם והצליחו להתגבר עליו נהיו חסינים יותר ומתוקנים יותר בעוד תחומים בחייהם.

ובעבודה עצמית שלנו, שה' כה חובב אותה, ה' מוכרח כביכול לחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה למען נוכל לעובדו בלבב שלם.

(מקורות: כללי חינוך והדרכה פרק ג' ו-ד', תניא פרק יב, סיפור מהרב שבתי סלבטיצקי על אחד ממקורביו)

הכותבת חיה גילר, מנחת הורים לפי משנת חב"ד בוגרת מרכז ינר.

להרצאות מרתקות, סדנאות וייעוץ אישי: 054-9404776