חשבתם פעם מדוע ולמה בחר ה' להוריד את נשמת נשיא הדור לעולם דווקא בערב פסח, בזמן כזה עמוס ולחוץ? כמה נחמד אם זה היה מחי'ה את האוירה השקטה של חודש חשון למשל… היינו יכולות להשקיע ביום הזה מעל ומעבר בהתקשרות והתוועדויות. על כך ועוד בטור שלפניכן.

הנקיונות, הנקיונות… הקניות שלא נגמרות, שמירה על ילדי החמד שאוכלים פיתות וממרחים כבר כמה ימים בחדר המדריגות שלא יפזרו חמץ ברחבי הבית הנקי, וזה רק חלק מהרשימה העמוסה של ערב פסח…

ב"ה, השבת מתקרבת, מעט מרגוע לגוף ולנשמה, ולאחריה שבוע אחרון של עבודה עד לליל הסדר. ובין הימים העמוסים הללו – יום מיוחד יפציע לעולם, יום ההולדת של נשיא הדור, ובעצם של כל אחד מעם ישראל! היום שבו קיבלנו את המציאות והחיות שלנו.

אחחח, בתור בחורה – כמה עשיתי ביום הזה… תוך הסכמה עם אימי שעבודות הפסח נזנחות הצידה ליום אחד – יצאתי למבצעים: לחלוקת מצות, לפרסום זהות המשיח ועוד… מאז שהתחתנתי, כבר שכחתי מהי יציאה למבצעים בי"א ניסן.

והמחשבה הבלתי נמנעת פורצת לה: איך יתכן שיום כה נעלה וחשוב הוא דווקא בצמידות לחג הפסח, בזמן העמוס בעבודה?! בציור של ר' זלמן קליינמן שראיתי לאחרונה, מופיע בית עם חצר, כאשר בפתח הבית עומדת אישה וסביבה ילדיה. בעלה מטפס בסולם הניצב עד לשמיים, מפתח ביתו של הבית. כאשר הילדים והאם מביטים אל האבא שבמרומים (ציור זה מדגים את המצב בדורות קודמים בהם תפקידו של בעל המשפחה היה בעיקר התעלות רוחנית). כשראיתי את הציור הזה, התקשרו לי הדברים לתובנה החזקה שנופלת בי כל פעם מחדש: הדור שלנו – דור השביעי, שונה מכל הדורות שלפניו! הרבי עשה את השינוי. הרבי הורה, הסביר, הדגים שה-עניין הוא דווקא להיות בתוך העולם – בעבודה בבית, בחינוך הילדים ביום-יום העמוס וה'רגיל' שלנו….

ניתן לראות זאת בכל שיחה כמעט שהרבי מלמדנו, החל מדבריו אודות דור המדבר שלא רצו להיכנס לארץ ישראל כי העדיפו את רוחניות המדבר ולא את גשמיות הארץ, וממשיך לאורך כל פרשיות השבוע. כל 'דמות תנכית' שנראית בעינינו כ'חוטאת' – הרבי מלמדינו שההיפך הוא הנכון – מרוב צדקותה היא לא רצתה להתחבר עם הגשמיות…. אך כמובן – ממשיך הרבי תמיד – שרצון ה' הוא שנעבוד אותו עם הגשמיות ובתוכה.

למצוא בחול  את הקודש – זו הסיסמא, וי"א ניסן שמתרחש בין נקיונות לקניות ולחץ ממחיש זאת יותר מכל….

ו…האמת היא שהדור שלנו הוא דור של מסירות נפש, אז ברור שהרבי דורש גם מסירות נפש מעבר לרגילות: להוסיף בי"א ניסן בהחלטה טובה, במבצעים (במידת האפשר) גם מבצעים בתוך הבית – נחשבים וחשובים…

********

פסח מתקרב ואני מנסה לתאם ציפיות עם הציפיות שלי… אלו שתמיד שואפות יותר ממה שאני יכולה להספיק – הן גם האחראיות על מצב רוחי הירוד באשר לאי ההצלחה לשלב בין קודש וחול….

אעשה חושבים: יחד עם הבישולים הרבים בפסח, העסקת הילדים, נקיון הבית שבו חיים אנשים מסביב לשעון ו…הטיולים, אני רוצה להספיק בחופש הזה (כמה מוזר לקרוא לפסח חופש… J) גם ללמוד על מהות החג משיחות הרבי, להתפלל במתינות כל יום יחד עם תוספת הלל האהובה עליי, חת"ת ועוד…

אנסה לעשות לעצמי סדר, איך בתוך החול אמצא את הקודש: אם משפחתי תאכל אוכל כשר בפסח – זו זכותי במצווה! הילדים ילבשו בגדים נקיים ויעשו קידוש השם בכל מקום שילכו אליו – תוספת קדושה. בבית תשרור אווירה רגועה, תוספת בשלום בית ובחינוך הילדים – הידד, עוד קדושה הביתה ויחד עם זה בוודאי אפשר למצוא את המשפחות שישמחו לאירוח – 'מבצעים' חשוב וקריטי עבורם, ובטוחה שיהיה ניתן גם לחטוף את הדקות שכן אפשריות לתוספת תפילה ועוד…

בהצלחה לכולנו עם הציפיות והמציאות, שנזכה לחגוג את י"א ניסן עם הרבי מלך המשיח שליט"א בבית המקדש. פסח יתבטל אז?! מה שבטוח שאז נחזה איך כל מעשה שלנו ממשיך ממש קדושה!