אני מאמין

כן, כולנו מאמינות בהקב"ה. וכולנו מאמינות שהוא רק טוב. ורק נותן טוב. אבל מה את מאמינה על עצמך? מהם ה"אני מאמין" הפנימיים שלך? איזה אמיתות את מספרת לעצמך כל יום? 

שאני מסוגלת? אני ייחודית? אני אהובה? יש לי את הכוח לשנות את העולם?

ואיזה אמונות שליליות את מספרת לעצמך? אני לא ראויה? לא מגיעה לי כל הטוב הזה? אני תמיד נכשלת בסוף? כולם מצליחים יותר ממני?

את אחראית על המוח שלך. מה שתספרי לעצמך, המוח שלך יאמין. אם תגידי לעצמך שאת מצליחה, שוב ושוב, הוא יתחיל להאמין לך והמחשבות ואמונות שלך יתחילו להיות בתיאום עם מה שאת עושה.

אם תספרי לעצמך שאת כישלון, המוח לאט לאט יאמין לך. ואת תתחילי גם לפעול לפי זה. 

את השולטת על הגוף שלך. הקב"ה נתן לך את הכוח להחליט.

התנודות של המוח

המוח שלנו בנוי בצורה כזאת שלוקח 60 יום לגרום למשהו חדש להיות הרגל. לדוגמא, אני צריכה לצחצח שיניים 60 יום ברצף בכדי שהמוח שלי יתחיל להרגיש שזה הרגל וזה כבר הופך לטבע שני.

זאת אומרת שדברים שאת מאמינה בהם, כבר חקוקים לך במוח, ולוקח 60 יום של הרגל ואמירות חדשות כדי ליצור מסלולים חדשים בתוך המוח.

אדמו״ר הזקן כותב בתניא על הסחת דעת ממחשבות לא טובות . זה לא המקום שלנו להתחיל להילחם בהם אלא להסיח את הדעת ולעשות טוב. אנחנו יכולות לקחת את זה גם לאמונות השליליות שלנו. במקום להילחם בזה, פשוט להחליף את המחשבה במחשבה חיובית!

תכל'ס

• מה המשפטים השלילים שאני אומרת לעצמי? כשאני נכשלת , מה אני אומרת? כשאני כועסת? כשאני עצובה? השלב הראשון הוא לזהות מה המשפטים הלא נכונים כדי שנוכל לשנות אותם.

• מה אני רוצה להגיד במקום? במה אני רוצה להאמין במקום? חפשי משפט שמתיישב לך טוב. לדוגמא, במקום: אני תמיד נכשלת. תגידי: אני מסוגלת להצליח. במקום: אני לא ראויה לטוב. תגידי: אני ראויה לטוב מעצם היותי חלק אלוקה ממעל ממש. תבחרי את המשפט שיושב לך טוב, מלא חיוביות ועדיין אמיתי.

• תחזרי שוב ושוב: שינית את המשפט. עכשיו, קחי אחריות ותגידי אותו לעצמך כל בוקר כשאת קמה. וכל ערב לפני שאת הולכת לישון. אל תוותרי לעצמך. תשימי שעון מעורר או תזכורת אם את צריכה. תשני את המשפט, וזה ישנה לך את החשיבה ואת האמונה.

מה תמיד אומרים? מחשבה יוצרת מציאות.

• אל תתיאשי, יש עליות וירידות: גם כשאת רואה את עצמך חוזרת לדפוסים ישנים ואומרת לעצמך שוב משפטים שליליים, אל תתיאשי. זה קורה לכולנו. אנחנו בני אדם והעיקר זה המודעות. ברגע שאני מודעת, אני אוכל להיות ערנית כשזה קורה ולשנות. 

אם את לא בטוחה אם זה משפט חיובי או לא, תשאלי את עצמך: זה משהו שהרבי היה אומר למישהו? זה משהו שאני הייתי אומרת למישהו שאני אוהבת? אסור להגיד לשון הרע על עצמך.