מה זה לחץ?

לחץ. דחק. סטרס. כולנו מכירות את המונחים הללו.

לפי ויקיפדיה:

״תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון של האדם, כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.

במצב זה עשוי להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי, פסיכולוגי (כגון תחושות פחד, דאגה וחרדה) או פיזיולוגי (כגון פגיעה במערכת העיכול, לחץ דם גבוה ודיכוי המערכת החיסונית)״.

אז בעצם, לחץ נוצר כשאדם מרגיש שיש חוסר איזון, בין מה שיכול, לבין מה שקורה. תתארי שמלה שאת מנסה ללבוש שלא במידה שלך. את תרגישי לחץ כי אין פה איזון. אין פה התאמה.

בואי נתן דוגמא. חני מגיעה הביתה ורגילה ביום רגיל לבשל לילדים, לעזור להם בהכנת שיעורים ולהשכיב אותם לישון. מצב לחץ יכול להיווצר כשילד חולה, האוכל נשרף, המורה מתקשר לומר שהילד השני השתולל, כולם בוכים ובנוסף חני בדיוק עברה יום קשה במיוחד בעבודה ומרגישה מוטרדת מזה. היא מרגישה שיש יותר מידי דברים שקורים בבת אחת וזה מוציא אותה מאיזון ושלווה.  היא מתחילה להילחץ, לחץ הדם שלה עולה והיא נכנסת לסטרס.

מה התוצאה? חני לא תדע מאיפה להתחיל, תצעק על כולם, תעשה מלא דברים בלי לגמור ובסוף תבכה על כל הלחץ שהיה לה היום. אבל מה אם היה לחני דרכי התמודדות בזמן אמת שהיו עוזרים לה להתמודד עם הדברים החיצוניים שקורים לה בחיים בלי שליטה? מה אם היה דרך לתת לה להתנהל ולהרגיש יותר טוב?

איך אני יודעת שאני בלחץ?  

אז מהם המאפיינים העיקריים שיעזרו לך לזהות לחץ?

הרגשת דיכאון או חרדה
עצבים, חוסר מנוחה
קושי להירדם,  להישאר ישנה או שינת יתר
מחשבות רצות או דאגות
בעיה בריכוז או זיכרון

פסח ולחץ

זה הזמן ללחץ. כל מה שלא הספקתי כל השנה. עכשיו צריך להיעשות. ניקיון של הפינות ששכחתי שבכלל קיימות, הכנות, קניות, בישולים לשבוע כמו שהיו מבשלים בשטעטל- הכל מיוצר לבד בבית…

זה מלחיץ!

אבל דבר אחד אנחנו שוכחות; חג זה משהו שצריך לחגוג. לשמוח בו. ופסח עוד יותר, אנחנו חוגגות חירות! חירות מארץ מצרים, חירות ממיצרים פרטיים, מהגבלות.

אז איך אנחנו יכולות לשנות את זה?

לשנות את האווירה, לשנות את המחשבה ולשנות את הכוונה?

אנחנו עוברות כל כך הרבה בלי להתכוון. אנחנו עושות מה שכולן עושות בלי לחשוב למה. אנחנו זורמות עם העולם, הולכות עם העדר. כי זה מה שכולם עושים. כי ככה זה.

אז בואי רק נעצור שנייה. בואי נתכוון ונזכור למה אנחנו חוגגות. בואי נעשה דברים עם כוונה. בואי נעשה מה שנכון לנו, שיעשה טוב לנו ויעזור לנו להיות יותר רגועות ולהכניס את החג באווירה שמחה ומלאת מטרה.

תכל'ס

אז מה יעזור לך בפסח הזה שתגיעי אליו רגועה ושמחה כמו שמגיע לך ולמשפחתך?

הימנעי מקפאין ואלכוהול כמה שאפשר, הם גורמים להעלאת סטרס.

נסי לעשות ספורט כל יום, אפילו הליכה קצרה בערב או בבוקר. במידה ואת מתחילה להרגיש לחץ, נסי לצאת לסיבוב, זה ירגיע אותך וישחרר את האנדורפינים שגורמים לך לסטרס.

התאמני בנשימות עמוקות וארוכות: כשאת נושפת ,תספרי עד 4 וכשאת מוציאה אוויר תספרי עד 8. תעשי את התרגיל 3 פעמים ברצף כל פעם שאת מרגישה את החרדה והלחץ עולה. בעת חרדה או לחץ, זה יחזיר לך את החמצן למוח, ירגיע אותך וייתן לך להתפקס מחדש.

תתארגני מראש למה שאת כן יכולה. את יכולה לעשות רשימה ולתת לעצמך קצת כל יום כדי שזה לא ירגיש מלחיץ שהכל מגיע בבת אחת? תעשי את זה. את יכולה לתת תפקידים למישהו אחר שיורידו לך מהלחץ? או לשלם למישהו? תעשי את זה. תנהלי את הזמן שלך נכון. אל תעשי את מה שלא חובה למרות שממש בא לך. תעשי את מה שהתחייבת לעשות היום ואח"כ אם נשאר זמן…

תלמדי גם להגיד לא.  המשפחה שלך צריכה אותך שמחה ורגועה ולפעמים את צריכה לדעת לתת לעצמך זמן לנוח, לנשום או סתם להתפנק.

פה סח

ואחרון חביב:

שתפי! דברי!

האריז"ל אומר שפסח זה מלשון, פה סח. פה מדבר.

בואי נדבר על כמה מישורים של הפה סח שכדאי להכניס לפסח תש״פ כדי שיהיה לנו חג חירות אמיתי בעז"ה.

א. פה סח בלימוד תורה. הרבי אומר שפה סח, "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בדברי תורה", כלומר, כדי באמת להיות בני חורין אנחנו צריכים ללמוד תורה.  לנו כנשים בעידן של משיח יש את הזכות ללמוד, ללמוד דבר מלכות, ללמוד הלכות ועוד. לא צריך לשבת וללמוד שעות, אבל כן אפשר לשים ברשימה של דברים של הכנות לפסח גם ללמוד קצת, לתת לעצמי ולהיות בת חורין. וכמובן, אל תשכחי שהלימוד תורה שאת מעודדת בביתך הוא גם לימוד תורה שלך!

ב. פה סח בחיי הזוגיות. יש פה סח, מלשון פסח, ויש פה רע, מלשון פרעה. הכוח שלנו ביד הלשון.  המילה שאני אומרת יכול להגדיל את בעלי או להוריד אותו שירגיש אפס אפסים.  הכוח ביד הלשון. אז בואי נחליט שבפסח הזה, גם בזמן לחץ, נמצא מילים טובות לבעל, נחפש איך לעודד ואיך להגיד דברים בכבוד.

ג. פה סח כתרופה ללחץ. דברי! שתפי את מה שאת עוברת! דאגה בלב איש ישיחנה, שתפי מישהי, תתפלאי כמה את תרגישי יותר טוב כשתשמעי שאת לא היחידה, כמה את נורמלית וכמה כולנו אנושיים!!

זה תרופה מעולה לנו כנשים להוציא את מה שיושב על ליבנו ולהרגיש טוב יותר. פתאום העולם נראה טוב יותר ואת יכולה לחייך מחדש.

אל תשכחי להגיד למקשיב מה שאת צריכה, כי כשאת רק רצית שיקשיבו לך ובסוף מייעצים לך, את יכולה לצאת עם טעם חמוץ ולהרגיש שבכלל לא שחררת. תגידי: אני ממש צריכה עצה, יש לך זמן? או, אני צריכה לשתף, יש לך כמה דקות שנשב? תהיי ברורה למקשיב כדי שהוא או היא יוכלו באמת לתת לך מענה ולעזור לך לשחרר.

אז בואי נעשה פסח פה סח.