מדהים להיווכח בעובדה כל פעם מחדש ולראות כמה היצירתיות של ה' היא אינסופית.. הוא רק רוצה להראות ולגלות לנו שכמו שהוא אינסופי תוך כדי גילוי היצירתיות שלו בעולם הזה, הוא עוזר לנו לחשוף את היצירתיות האינסופית של הנשמה שלנו..

מי יכלה לדמיין לעצמה, שהיא תכניס פסח במצב כזה?

מי חלמה לעצמה לנהל סדר יום נורמאלי (איכשהו) כמעט במשך חודש עם שלל ילדיה בגילאים השונים ולהעניק מרחב התנהלות תוך כדי סדר ועקביות מסוימת?

מי שיערה וחלמה שאי פעם היא תצליח להכניס פסח ללא מנקה וללא יציאת הילדים מהבית אחר הצהריים שמא יתנו קנס.. אם הם יסתובבו למטה..

פתאום כל ערב את מתעדכנת מהם הכללים החדשים ליום המחרת, וצוחקת בליבך, שכל כלל חוסם ככל שיהיה הוא בא לנתק אותך מהווית העולם ולחבר אותך עוד יותר למשפחתך.

שהרי, אפשר לחלק את התקופה הנוכחית שלנו לשלוש תקופות-
לפני הקורונה, תוך כדי ואחרי.

לפני הקורונה- אנשים חיו במרתון של חיים, וגם אם דיברת עם אנשים שלא עובדים במשרה מלאה ולא מגדלים יותר משני ילדים, כ-ו-לם הרגישו שהם תובעים בעומס המטלות, החובות ובכל התחומים- כלכלית, נפשית, רגשית, מנטלית. מן קרוסלה מטורפת של החיים.

ואז, הגיע נגיף מעניין, ייחודי, כמוהו לא ראינו עד כה, וגרם לעולם לעצור.
לעצור את החיים, ונתן לנו זמן לחשוב להתבונן,
רגע, לאן אנחנו ממהרים כל הזמן?
לאן אנחנו רוצים להגיע בסוף?
אם נרחיב את המשרה–אז נמצא את האושר?
אז למה כל מרוץ החיים התובעני הזה?

פתאום, אנו נאלצים להישאר בבית ולחשוב- מה באמת חשוב לנו? להקדיש את הזמן לדברים החשובים, המשמעותיים עבורנו באמת.

האם ישבנו מספיק זמן עם משפחתנו? כמה זמן לא דיברת לעומק עם בעלך?

כמה פעמים הבן הקטן שלך רצה לשחק איתך ודחית אותו, באינספור סיבות טובות וחשובות, אבל עדין.. משחק אין.. או לחלופין, פתאום מצאת את עצמך מקשיבה לבת המתבגרת שלך כמו שהרבה זמן לא הקשבת לה.

ב"ה, מעניין לדעת איך שה' הכניס אותנו לטרוף שאליו הוכנסנו בעל כרחינו, כמה נשים שלהן אני מעבירה שיעור קבוע, התקשרו ישר לברר איך הרבנים/היהדות רואה את הסיפור ההזוי שנחת על כולנו,

מדהים שהם לא חיפשו את הפרשנות בחדשות, או באישיים המפורסמים שלהם, אלא הם ישר ביקשו את האמת, לוודא מה היהדות אומרת על כך. איך היא מעניקה לנו כוחות והסברים, לאנשים הפשוטים להתמודד עם המצב,  מצאתי את עצמי מסבירה הלוך וחזור לאותן נשים יקרות (בנוסף לשיעורים הטלפונים שהעברתי )

שאנו עומדים, לפני חג הפסח, וכמו אז- גם עכשיו.

התקופה הזאת, מביאה יציאת מצריים אמיתית. לא פחות מיציאת מצרים ההיסטורית. כיום,  אנו יוצאים מכל המייצרים וההגבלות, מכל מה שאנו משועבדים אליו, מי אמר שצריך להשתדרג בקצב מטורף כל הזמן ?

לאכול מחוץ לבית כל שני וחמישי? להוציא הון עתק על חתונות פאר?  לחפש עוד אטרקציות וככל שהן יהיו יותר מטורפות הן יותר נחשבות? מי אמר שצריך לצאת לקניות כל יום?

אולי לשוב אל הפשטות, אל הענווה, אל ה' , זה באמת מה שיעשה אותנו מאושרים?

מה שבטוח, שאחרי התקופה הזאת, העולם לא יחזור להיות כפי שהיה.

אחרי כור ההיתוך המשפחתי שנאלץ ונכפה על כולנו, נגיע לרמות של קשר, שבטוח לא היינו יכולים להגיע אילולי הנגיף שהביא אותנו למהפכה מחשבתית.

מעין גאולה פרטית פנימית, שתוביל בע"ה לגאולה הכללית.

זה בהחלט ניסיון, ניסיון לא קל. אך כמו כל נסיון, מלשון נס להתנוסס, שבא להרים אותנו, מעל הווית העולם,

בע"ה נתרומם גם מעליו. הרי ה' הכניס אותנו למציאות הנוכחית. אנחנו כבר כאן, במקום להתמוטט בואו נראה בנסיון הזה הזדמנות. הזדמנות לשים לב, למה שבאמת חשוב.

הפסוק- "בבקר חסדך ואמונתך בלילות", מסביר-שבבקר- קל יותר לראות את חסדי ה', אך בלילה, בחושך, בגלות- אז נבחנת האמונה האמיתית של יהודי, אז האמונה מאירה. בדיוק כמו בחורף- שרואים את העצים ערומים מכל, אז מתרחשת הצמיחה מתחת לפני השטח. שאילולי אותה צמיחה פנימית לא היינו רואים את העץ בשיא פריחתו באביב.

כך גם אנו, בריקבון עולמי כעת (כמו הריקבון של הגרעין באדמה) אך רק כך- הצמיחה תתבצע . זאת האמונה של יהודי, שחותר נגד הווירוס, נגד מה שהעולם מראה לנו.

וככל שהכתישה תהיה יותר מאסיבית- השמן זית יצא יותר זך. כתישה לא פשוטה, שבע"ה עוד נגיע לשלב מזוכך ועוצמתי יותר.

אז נכון- עברנו מספיק והבנו את המסר. לכן כעת מחכים יותר מתמיד- לאביב הרוחני- לשיא פריחתו של העולם בגאולה השלמה!  בע"ה מתוך אמונה יוקדת ללא פשרות- משיח יבוא עוד הרגע!

לא ייתכן שיהיה לזה סוף אחר, לכל מה שקורה, כזאת הזייה- זה חייב להיגמר-  במשיח. אנחנו כעת בהכנת התשתית..

הנגיף הכניס אותנו לתהליך מחשבתי אדיר. העולם בטוח לא יחזור להיות כפי שהיה.

מדהים כמה קירובים התקופה הזאת מעוררת, עם ישראל מחכה יותר מתמיד למשיח..

כל כך הרבה שכנים התענינו אצלנו איך שומרים שבת- לענ"ד השבת האחרונה נוספו רק בבניין שלנו עוד משפחות רבות לשמירת השבת.

ב"ה אפילו הילדים של השכנים מתפללים אצלנו בבקר שחרית ועוד בעידוד אמא שלהם – שזה כבר נס בפני עצמו!

כמה בוגרות מהתיכון שבו אני מלמדת, ונמצאת איתן בקשר חזרו להדליק נרות ולהתפלל בשבת. והיו עוד המון קירובים משמחים.

מדהים שהשיעורים לא בוטלו, בנקל יכלו לבחור באפשרות הזו, אך במצב שלנו- להגביר בקדושה- זה יקרב את בוא הגאולה. ב"ה שמצאו אפשרויות שונות, כמו להעביר שיעורים טלפונים, מדהים לראות איך תוך זמן קצר כל כך הרבה שיעורים מתקיימים בכל ערב. רק תבחרי מה לשמוע..

עם הילדים, משתדלים לשמור על סדר יום שפוי, עם המון יצירות ומשחקים, ואפילו לגלות את אהבת ישראל בקהילה, לאנשים בבידוד או ליולדות – שכולן נותנות כתף, מדהים לראות איך כולן מתגייסות בכזו אהבת ישראל לעזור להן בערב פסח/ ערב הגאולה.

בקיצור, ה' רוקם לנו תסריט עלילתי מקורי במיוחד, שאף אחד לא שיער כזה תסריט ייחודי. אפילו הסופרת של הכי מוצלחת, לא יכלה לדמיין כזאת עלילה.. כבר ביקור חייזרים מהחלל נשמע פחות דמיוני מכזה נגיף שגורם לעולם לעצור דום מולו.

בקיצור, התסריט כבר אוטוטו מסתיים- העיקר שכולם יהיו בריאים, ועוד קצת מאמץ מצדנו- וזהו הוא כבר בא!