נפלאות בפרשת ניצבים וילך/מירי שניאורסון

"אם רק תאמיני זה לא בשמיים…"

״אבא שלי עליו השלום היה צדיק גדול ואהב אהבה עזה את הרבי, אף שלא ידע עליו במרוקו״ מספרת יעל ועיניה מנצנצות מגעגוע ודמעות. ואני בכלל באתי לנחם אותה על אימה הצדיקה שנפטרה בשבוע שעבר. "את טו״ב (17) שנותיה האחרונות גרה אמא בביתי", משתפת יעל, בתה היחידה, "היא אהבה את הנכדים והם אהבו אותה אהבה עזה, ופעם אחת לא שמענו ממנה לשון הרע. גם בייסורים גדולים לא התלוננה אפילו לרגע."

כשאימה של יעל עלתה ארצה היא חיפשה את אחיה הצעיר, שעלה לפניה לקיבוץ איילת השחר. בדרך לא דרך הגיעה אליו ופגשה אותו, נער בן ארבע עשרה. כשנכנסה לחדר האוכל הזדעזעה למראה ארוחת הערב שעל השולחן – גבינה עם נקניק. הבחורה הצעירה לא פחדה, תפסה את השולחן והפכה אותו. כששאלה את אחיה איפה הבירי (כיפה, כובע) שלך? אמר: 'לא מרשים לנו, אין דבר, נתנו כובע טמבל'. היא נדהמה. "ככה אתה, שלמדת אצל הרב הילל מגיל חמש ואתה יודע הכול?" ואז הוא נשבר והתחיל לבכות. היא רצתה שיעזוב, אך אנשי הקיבוץ לא הסכימו, עד שבבוקר אחד הלך אחיה השובב ופתח את הלול והתחיל לזרוק אבנים. כל התרנגולת ברחו. מנהל הקיבוץ ביקש לדעת מי עשה זאת וכשנאמר לו שהיה זה דוד אילוז שאל אותו לפשר מעשיו. דוד הצעיר אמר: "אני לא יכול להישאר כאן, אני דתי" וסולק מהקיבוץ.

בפרשות ניצבים וילך שנקרא השבת, אומר משה לעם ישראל: "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". משה רבנו אומר שאין זה קשה ואין זה רחוק לאהוב את ה' ולקיים את מצוותיו, אלא הדבר "קרוב מאוד".

איך אפשר לומר זאת? הלוא טבעו של האדם מתנגד לכך, ואהבתו הטבעית של האדם נתונה לענייני העולם הזה, ואיך אפשר בקלות כזאת להפוך את תאוות הלב לאהבת ה'? מסביר בעל התניא שיש בליבו של כל יהודי אהבה מוסתרת לקב"ה, ואין הוא צריך לחולל שום דבר חדש, אלא רק לגלות ולעורר את האהבה הטבעית הטמונה בליבו. דבר זה 'קרוב' לכל אדם, ונדרש לזה מאמץ סביר בלבד.

זה יכול להסביר את "בלבבך" אך מה עם הצד המעשי של "בפיך… לעשותו"? בעל התניא מסביר בשער ספרו מהי "דרך ארוכה וקצרה". היא ארוכה – מכיוון שהיא דורשת התבוננות ויגיעה, כדי לגלות את אהבת ה' הפנימית ולהביאה לידי ביטוי בחיי היום-יום; אך למעשה זו דרך קצרה ו'קרובה', המביאה את האדם בביטחון אל היעד. כשיהודי מתבונן בגדולת ה', אומנם הוא נדרש ללמוד ולהתעמק בדברים, אך בסופו של דבר הוא מגיע ליעדו ומעורר בליבו רגשות של אהבת ה' ויראתו, לא כהתלהבות חולפת אלא כרגש קבוע ויציב, שמחיה את כל חיי התורה והמצוות שלו.

תהא

שנת

אראנו

פלאות

זאת השאיפה לכבוד השנה החדשה – שהקב"ה יראה אותנו פלאות גדולות ועצומות. בשבוע האחרון של השנה נתקרב אל עצמנו ועצמיותינו דרך הקרבה אל בורא עולם ונבקש ממנו – הבא לנו משיח תכף ומייד ממש עוד לפני פרוס תשא״פ!

יהיו הדברים לע״נ פירחה בת חנה אישה צדיק וטהורה

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901