ב"ה
ניצבים וילך

תבחרי בחיים 👈✨

"בקהילה שלנו היו שני סוגים של יהודים" ספרה אסתר, מומחית בינלאומית לזוגיות " אלו שלא מתו, ואלו שבחרו לחיות" היא גדלה בקהילה של ניצולי שואה בבלגיה, בצל סיפורי הזוועה "החיים שלנו הם בחירה של כל יום מחדש!"

ומה את חושבת? איפה מוצאת אותך הבחירה הזאת? נראה לך שאדם שפוי ובריא בנפשו שגדל בדור של שפע  יתלבט בבחירה בין חיים ומוות?   הנה לנו השאלה בעוצמה.
בפרשתינו אומר הקב"ה: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ – החיים והמוות נתתי לפניך.. ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך.."
מדוע יש צורך שהתורה תצווה עלינו לבחור בחיים? האם זו לא הבחירה הטבעית של כל אחד מאיתנו?
מסופר על האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, שרצה לברך את החסיד רבי יקותיאל לעפלר בעשירות. החסיד סירב באומרו שהדבר יפריע לו מעיסוקיו הרוחניים. כשרצה לברך אותו באריכות ימים, הסכים רבי יקותיאל בתנאי אחד ש"לא יהיו אלו חיי איכרים, אשר אין הם רואים או שומעים אלוקות".
נראה שהחסיד הגזים לגמרי. הרבי רוצה להעניק לך ברכות נפלאות, מדוע אתה עושה לו תנאים? אך רבי יקותיאל רצה בחיים מועילים, מלאי משמעות שאכן יגרמו לשינוי ממשי. אחרת, גם חיים ארוכים יכולים להיות ריקים מכל תוכן.

כל אחת מאיתנו מוצאת את עצמה עומדת לעיתים מול פרשת דרכים עם שני שלטים זוהרים המצביעים על כיוונים הפוכים. נשמע לך דרמטי מדיי? כל דבר בעולם מורכב מחיים ומוות גם יחד ובהתבוננות נכונה ניתן לזהות בין השניים.
מוות מסמל אפסיות. לעיתים מול עיניי יש משהו זוהר, נעים ומבטיח, טעים לחיך, נחשק ומפתה,  אך אם בעוד זמן מסוים הוא יגמר, הרי שהוא למעשה איננו חי.
חיים אמיתיים לעומת זאת הם בעלי קיום נצחי, דבר שאין לו סוף.  בכל נברא גשמי יש את המוות שבו, מציאותו הפיזית והחומרית, ואת החיים שבו, הרוח האלוקית המעניקה לו חיים. כשאנו מביטים סביבנו על הבריאה אנו עלולים לראות ולרדוף רק אחר החומריות שבה, כי היא הרבה יותר צבעונית ומפתה..
ולכן מזכירה לנו התורה: "ובחרת בחיים!" הביטו אל המציאות האמיתית השוכנת בכל פרט בעולמנו. אל תראו רק את האלמנט הפיזי כי הוא בן תמותה שיחלוף ואיננו. ניצוץ החיים האלוקי הוא זה שישאר לנצח.
רגע לפני ששנה נגמרת ואיננה, אני שואלת את עצמי, האם העובדה שהייתי כמה שנים על כדור הארץ עשתה שינוי כלשהו? האם החיים שלי מועילים, כדאיים? אחרי השנה המאתגרת שעברנו, זה הזמן לדייק את הבקשות, על איזו שנה אני מתפללת?
בשונה מכל "שבת מברכים"  בשבת הזאת לא נברך את החודש בבית הכנסת, אלא הקב"ה בעצמו מברך את חודש תשרי, ומכוח ברכה זו, מקבלים עם ישראל את הכוח לברך את שאר החודשים.
פרשת "נצבים"  נקראת תמיד בשבת שלפני ראש השנה "אתם ניצבים היום לפני ה'.. בברית אשר ה' אלוקיך כורת עימך היום" "היום" -זה יום ראש השנה, יום הדין, שבו עומדים כולנו לפני ה', כל עם ישראל יחד, ללא הבדל מעמד, מין או עדה, וכורתים אתו ברית של אהבה. הבחירה שלו בנו היא נצחית ולא יכולה להתקלקל או להתבטל בשום דרך. לא משנה כמה נתרחק, תמיד נשאר בניו האהובים, השנה במיוחד,  אחרי הבריאות, נתפלל ונבחר שוב בחיים אמיתיים. חיים של משמעות ואלוקות

שבת שלום

(הכנות ל)שנה מתוקה ומשמעותית לכולנו

נחמי ⚘ בית חב"ד בנגקוק