במילה "תשובה"- כל אות מרמזת על פסוק מהותי שממנו אפשר ללמוד לחיינו.

כעת ארחיב קצת על האות האחרונה- "הצנע לכת עם ה' אלוקיך"- לענ"ד, פסוק זה טומן בחובו מסר עצמתי, צניעות היא בעצם הפנימיות שלנו, כ"כ הפוך מהעולם החיצוני שהתרגלנו לחיות בו. "שאם לא פרסמת לא עשית", לא כל חוויה משפחתית צריך לפרסם באור זרקורים- ולהפוך לחווית הכלל, אולי נוכל להשאיר את החוויה המשפחתית בתוך המשפחה? ואיזה ערך עצום אנו מנחילים לילדינו – שלא כל מה שמתרחש- צריך לשתף. בואו נחשוב על הדור הבא שאנו מגדלים, שרובם כלל לא מבינים מה הבעיה לשתף כל צעד ושעל? זוהי זכות שהיא גם חובה להנחיל לדור הצעיר והמתוק שלנו- את היופי של הצניעות, הפרטיות, האינטמיות. שאם רגילים מידי לשתף- איך אחרי החתונה שבונים את הקן הפרטי הזוגי- יצליחו להתנתק מהחוץ?

ננחיל שאפשר גם לחוות את החוויה, להיות נוכח ולא לשתף.

מה דוד המלך מבקש? "אחת שאלתי מאת ה'"- בקשה אחת אבקש מה'. "שבתי בבית ה'- כל ימי חיי"- לשבת בבית ה'.. "כי יצפנני באהלו"- תפילה על בניין /אהל פנימי. זוהי התקופה ששולחת אותנו לבנות בניין פנימי משפחתי. הכל סגור בחוץ, כדי שנתכנס פנימה, הכי פנימה שרק אפשר ואת הפנימה שלנו- להפוך להיכל של מלך! זוהי משאת נפשו של דוד מלך ישראל. ומהי שאיפתנו?