-
טעימה לנשמה מתאילנד
"שלום לך הרב נחמיה, את המשפט המדהים ביותר על אחדות יהודית- שמעתי אצלך, לפני כמה שנים בסעודת ליל שבת. כששאלת מי רוצה לבחור שיר או ניגון, ענה קיבוצניק ישראלי שהשיר היחיד היהודי שהוא זוכר זה 'אבינו מלכנו'.. תוך כדי שאתה מתחיל לזמזם את השיר, לוחש לך הבחור שישב לידך: נוהגים שלא לשיר את זה בשבת! ואתה במשפט מוחץ: "הרבה יותר גרוע לאכזב יהודי שמבקש שיר..!" • לקריאה
"שלום לך הרב נחמיה,
את המשפט המדהים ביותר על אחדות יהודית- שמעתי אצלך, לפני כמה שנים בסעודת ליל שבת. כששאלת מי רוצה לבחור שיר או ניגון, ענה קיבוצניק ישראלי שהשיר היחיד היהודי שהוא זוכר זה 'אבינו מלכנו'.. תוך כדי שאתה מתחיל לזמזם את השיר, לוחש לך הבחור שישב לידך: נוהגים שלא לשיר את זה בשבת! ואתה במשפט מוחץ: "הרבה יותר גרוע לאכזב יהודי שמבקש שיר..!"
הסיפור הזה שנשלח אלינו אתמול, משקף דילמה שמעסיקה שליחים רבים ברחבי העולם. איך ניתן לפרסם יהדות ולהפוך אותה נגישה, מענינת, וקורצת גם ליהודים שלא התחברו עד היום, מבלי להתפשר על הערכים האותנטיים שלה? איפה קו הגבול שבין הרצון להאהיב את היהדות להמונים מבלי לוותר על קוצו של יוד?
בין כוס 'לחיים' ל'לחיים' בהתוועדות שמחת תורה, קיבלה שני על עצמה החלטה טובה להשתדל לשמור שבת. למי שגרה לבד, להעביר הרבה שעות בלי מסכים והסחות דעת אחרות זה לא פשוט בכלל. במיוחד כשגרה רחוק מבית חב"ד.. ואני מתלבטת ביני לבין עצמי, האם זה הזמן להקפיד על הפרטים של איך נכון ומדויק לשמור את השבת, או לחגוג איתה את עצם הרצון להתקדם ולהניח את השאר.. ?
איך את היית מכריעה בקונפליקט הזה?
נראה לי שכדאי לשאול את אברהם אבינו.
בפרשתנו "לך לך" עולה אברהם על בימת ההיסטוריה. מאחוריו רזומה מפואר- 75 שנה של גילוי אלוקות בעולם אלילי, פגאני. בגיל שלוש הוא מתבונן בבריאה ומגלה שיש מנהיג לבירה, שובר את הפסלים בבית אביו תרח, מתמודד עם נמרוד הרשע וניצל מכבשן האש. וכל זה תוך כדי בנית קהילת מאמינים מסביבו יחד עם שרי אשתו. 'אברם' העברי: כל העולם מעבר אחד, והוא באומץ, מהעבר השני.
וכאן מתגלה אליו ה' ומצוה "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" אתה מתחיל שלב חדש בחיים. נגמר שלב ה'דמדומים' בחייך ואתה מתחיל להתפרסם בעולם. זה הזמן להשתחרר מכל מה שהגביל אותך עד היום ולהיות מחובר אלי באופן שמעל לשכל והגיון. מרגע זה אתה יהודי !
"לא יקרא עוד את שמך אברם, והיה שמך אברהם כי אב המון גויים נתתיך" הקב"ה מוסיף לו את האות ה' לשמו ומעתה נקרא אברהם- מה משמעות שינוי השם?
אב-רם: אב: חכמה, גאונות שכלית שמביאה להבנה מעמיקה באלוקות. רם: חכמה עליונה וגבוהה.
אברהם: אב המון גויים- מרגע זה אברהם מקבל משימה לפרסם אלוקות בכל העולם. לכל הגויים שמסביבו.
אך מדוע נשארה בשמו האות ר'? אולי מתאים יותר לקרוא לו מעתה אב-הם?
מה אתה אומר אברהם? עכשיו, כשאתה הופך להיות 'אברהם'- וצריך להעביר את המסר ל'המון גויים' האם תצליח להישאר נאמן לאב-רם- לחכמה העליונה , האמונה בטהרתה, עם כל מה שהיא מחייבת, או שתשקיע בפרסום מושך, תדאג שכולם יתחברו לרעיון ותפתח את הדלתות לכולם כדי שלא תאבד אף אחד בדרך?
זוהי שאלה שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו. היהדות האותנטית אינה קלה להשגה. לא תמיד זמינה ופופולרית, לפעמים צריך להתאמץ כדי להבין את הפרטים. יש שיאמרו שאם אנחנו רוצים 'למכור' אותה יותר טוב, כדאי שנוריד את המחיר, או האיכות.. אולי ככה יהיו יותר קונים? אולי אם נוותר על מחיצה בבית הכנסת או הקפדה על כשרות, נצליח להגיש יהדות 'פתוחה' יותר להמונים?
אבא מודאג הגיע פעם להתייעץ עם הרבי מליובאוויטש. בנו התחיל לשמור מצוות ולהתקדם ביהדותו, והמשפחה עדיין לא. בבעלותו בית מרקחת והוא רוצה ללמד את רזי המקצוע לבנו ולהוריש לו את העסק. אך מה אפשר לעשות שהעסק פתוח בשבת והבן לא מוכן לעבוד בו?
הרבי ברגישותו הרבה לא הביע עמדה אלא הציע :"תעשה כל מצוה שנוח לך איתה, ומצוה אחת שלא נוח לך, שאתה צריך להתאמץ בשבילה.." היהודי חזר הביתה עם העצה, התקדם איתה. בכל פעם שהרגיש 'נוח' עם מצוה שקיים, התקדם למצווה חדשה, עד שגם שמירת שבת נהיתה מצוה 'נוחה' והוא סגר את החנות בשבת.
אב-ר-הם מלמד אותנו שקיים גם כביש עוקף לקונפליקט. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, לא לוותר על התורה אבל לסייע באהבה להתקרב אליה.
גם כאשר הפך להיות 'אב המון גויים' שמר על הר' שלו מהשם אב-רם. הוא לא התפשר על הדרגה המרוממת שהיה בה למרות הצורך להנגיש אמונה להמונים. המסר שלו נשאר מדויק וטהור.
זהו יהודי שמביא את השמיים עד לארץ.
כאן בבית חב"ד, אנו מחכים לכם בשמחה ובאהבה לכל יהודי- מבלי להתפשר ולדלל את היהדות האמיתית.
שבת שלום
נחמי, בית חב"ד בנגקוק