הוא –יוסף הצדיק- מלך ושליט על כל ארץ מצרים ,בידיו וברשותו כל טוב ארץ מצרים וכל חיל מצרים. מי מתעסק?…

יהודה–במסירות נפש, מבלי לחשוב פעמיים, כאשר חייו וחיי משפחתו על הפרק 'לא רואה ממטר' ניגש אליו ,לבדו, ללא שום מורא ופחד, בתוקף הכי גדול ומעז לאיים עליו!

בהפטרה של שבת ויגש מדובר על הגאולה, שכאשר תגיע הגאולה אנו נראה שהמעלה של יהודה גדולה על מעלת יוסף, והרי מלך המשיח "מבית דוד" מזרעו של יהודה.

תמיד, בין הפרשה להפטרה צריך להיות קשר, ופה נראה דווקא קשר הפוך!

כשיהודה ניגש ליוסף בתקיפות הוא חושבו לגוי מצרי ורשע! אין לו שמץ של מושג מיהו העומד מולו ובא אליו בכל התוקף והאנרגיות של מלחמה, למרות זאת בפועל, יוסף פה הוא השליט והמלך על כל ארץ מצרים. פה מודגש דווקא עליונותו של יוסף על יהודה, יוסף הוא זה שנתן ליעקב ובניו את כל טוב ארץ מצרים, הוא פה השליט והקובע ולא יהודה. לכאורה זה הפוך מההפטרה ששם מודגשת העליונות של מלכות בית דוד, יהודה , על יוסף.

הרבי מגלה שיש ביהודה ובתוקף שלו, משהו שליוסף המושל לא היה.

נכון, יוסף יהודי מבטן ומלידה, שליט על כל ארץ מצרים החזקה בעולם! הוא המחליט הוא הקובע ואפילו פרעה מקשיב ובטל להחלטותיו, יש יותר גדולה מזה?

אך הוא בתוך העולם, בתוך הגבולות והחוקים של מצרים, בסופו של דבר פרעה הוא זה שהמליך אותו, יוסף שולט במצרים אך בתוך ההגדרות של המדינה.

לעומתו יהודה, מגיע ליוסף ללא כל הגיון, ללא התחשבות בעולם ובהגבלותיו, במסירות נפש אמיתית. הוא רואה מולו רק את המטרה ולא מעניין אותו מי מולו…

כן, כמה שזה נראה על טבעי, ניתנו גם לנו הכוחות להיות בדרגה של יהודה! לא להיות כפופים לאיזה דעה של איזה טראמפ, או כל גבול שהעולם קבע וכדומה, אלא להיות מעל הכל! בדרגה שאנו 'לא סופרות' ולא רואות את העולם בקטע חיובי, משום שאם הקב"ה והרבי רוצים מאיתנו משהו, אז 'אין עולם', אנו הולכות עם כל התוקף שקבלנו מיהודה, ומבצעות את הרצון האלוקי. כל אחת בנושאים שבהם היא מרגישה ש'העולם' תוקע אותה, ונזכור תמיד שיש לנו את התוקף והכוח של יהודה להיות מעל ההגבלות ולהצליח!

לנצח את היצר הרע אצלנו וממילא הוא ינוצח בכל העולם–במילים אחרות: 'גאולה פרטית שמביאה גאולה כללית' נאו ממש!