למילים שלך יש כוח לשנות

"הייתי מורה לגמרא בירושלים, בת עשרים ושמונה, ולא מצאתי את הזיווג" מספר לילך. "ראיתי ששום דבר לא מתקדם והבנתי שצריך לעשות שינוי. נולדתי "דוסית" בנשמה, אף שקיבוץ הדתי שבו גדלתי לבשנו ג'ינס. טסתי לאוסטרליה, ובית ספר חב"ד בנות יסודי קיבל אותי להיות מורה מחליפה במלבורן. משם התגלגלתי למקומות אחרים ואז החלטתי להשתחרר יותר וטסתי להודו. המשכתי לפושקאר, שם מישהי מבית חב"ד הזמינה אותי לקורס קבלה. הרגשתי שהנשמה שלי עפה, שותה בצמא. נכון, למדתי בעבר במדרשה את כל מקצועות התלמוד, אבל לא היה חיבור ללימוד. ואז בחסידות למדתי ששום דבר לא מגיע בדרך ממילא. לא חוויתי לפני כן אהבה ויראה ורגשות אלוקיים, ובזכות לימוד התניא נעשה השינוי.

היו שם כמה חבר'ה ש"לא היו בקטע", עישנו כל הזמן, ורק אני המורה לגמרא המשכתי לעוף והמשכתי לחפש את השחרור שלי במקומות אחרים. כשהגענו לואראנסי החלטתי לחזור אחורה לשיעורי הקבלה במקום הקודם ואני בוכה בוכה בוכה, עד שהרכבת התבטלה. חזרתי ונכנסתי לבית חב"ד ושוב בכי. השליחה ישבה איתי, אולי שבוע ישבתי שם, למדתי ולמדתי ולמדתי. הרגשתי שגיליתי משהו מדהים ועצום, וכמו שאמרה השליחה: ״את החוזרת בתשובה הכי מהירה שהייתה לנו״.

בית ההורים שלי היה פתוח מאוד אבל גם מדוד מאוד. כשהגעתי לשכונת הרבי נדהמתי מאהבת ישראל, הדאגה לגשמיות, וזה גם קירב אותי לחב"ד ולרבי. אבל הסיפור הכי מדהים הוא שכשהייתי בחב"ד בפושקאר בהודו בעלי כבר היה דוס בלבוש מלא, חבדניק ממש שמלמד שם תניא! כך הכרתי אותו! אז כן, לפעמים אנחנו צריכים להיות חוצפנים ולבקש על עצמנו, יש מעלה בחוצפנים – הם באים בתביעה, והקב״ה מבקש שנתבע ממנו. כך אנחנו משנים את המציאות שלנו.

כך הקב״ה מחכה שנדרוש משיח, שנהיה חוצפנים ונשנה את המציאות כדי להתקרב אליו".

שמה של פרשתנו – אמור. מילה זו, בהקשרה הכתוב בתורה, אמורה על הכוהנים – "אמור אל הכוהנים", אולם מנהג ישראל לקרוא לפרשה בקצרה "אמור", על כן יש לראות בזה הוראה לכל יהודי, שהתורה אומרת לו: "אמור!" ומה יהודי צריך לומר? האמירה שעליה מצוּוה כל יהודי היא – לומר דברים בשבחו של חברו.

על הפסוק "אמור אל  הכוהנים" נאמר במדרש: "אמרות ה' אמרות טהורות. אמרות בשר ודם אינן אמרות טהורות". משל למלך בשר ודם, שמבטיח לבני עמו לבנות בניין, ולמחר הוא שוכב לישון ולא קם, "היכן הוא והיכן אמרותיו?!" אבל הקב"ה – מה שהוא אומר, הוא עושה.
בני ישראל דבוקים בקב"ה, "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום", ולכן כשם שאמרותיו של הקב"ה הן אמת והאמירה עצמה פועלת ויוצרת, כך גם ליהודי יש הכוח לומר דברי אמת, שגם יכולים לפעול וליצור על ידי עצם האמירה.
מדובר באמירה של דברי זכות על הזולת, אבל גם אמירה שלנו על עצמנו ולמען עצמנו, שבכוחה לשנות מציאות – כפי שהאמירה של לילך לעצמה ועל עצמה שינתה את המציאות בדיוק במה שחיפשה. אמירת דברי שבח על יהודי מוציאה לידי גילוי את המעלות החבויות בו, לכן יש לדון כל יהודי לכף זכות ולדבר על מעלותיו. למילים יש כוח!

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.

מרצה מנחה ושליחה בתקשורת  לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן    mail: [email protected]   טלפון 054-9292901