ר’ נחום רבינוביץ’ סיפר את הסיפור הבא: עסקן מסוים, סיפר לי שנכנס פעם לחדרו הקדוש של הרבי, וראה שפניו של הרבי רציניות מידי. הוא אזר אומץ ושאל את הרבי, מה מעיק עליו?

סיפר לו הרבי, שלפני זמן מה, ניגשו אליו זוג שזה עתה נישאו וביקשו ממנו לצאת לשליחות, והוא התנה זאת בתנאי שיביאו לו את אישור ההורים לכך. לאחר ימים מספר הם שבו אליו, עם האישור ביד, והוא נתן להם את ברכתו.

האישה היא אחות יחידה לחמישה אחים המשמשים כשלוחים של הרבי ברחבי העולם, והרבי החל לומר את מקום שליחותו של כל אחד ואחד מהם וסיים שההורים נשארים כעת לבד… המשיך הרבי ואמר: עכשיו נמצאים הם בשדה התעופה ונשפכות שם דמעות רבות, על אף שאלו דמעות של שמחה, אבל בכל זאת אלו דמעות, וברגע זה נמצא אני אתם.

בפרשת השבוע נצבים כתוב: ״ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳״. כאשר משה רבנו השתמש במלה 'ושמעת', הוא התכוון לא רק להקשבה במובן הרגיל אלה גם אמונה בזמנים הקשים שהכל לטובה ובזכות האמונה הזו באמת הכל יהיה טוב.

בהיום של כ״ה באלול מסביר הרבי שאת שבת מברכים בחודש אלול בלבד מברך הקדוש ברוך הוא, ובשאר השנה אנחנו מברכים עם הברכה שמביא לנו השם יתברך בשבת האחרונה בחודש אלול.

אדמו"ר הזקן סיפר: "בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד, בשם מורו רבו הבעל שם טוב נשמתו עדן: החודש השביעי שהוא החודש הראשון לחודשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחדש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה.

כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום "גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה, שהוא שבת האחרונה דחודש אלול, קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקדוש ברוך הוא, בשבת מברכים חודש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה.

הקדוש ברוך הוא, הוא מקור הכל, והקשר שלנו איתו הוא של מערכת יחסים מורכבת ביותר, כל הטוב והברכה שלנו בא מהקשר הדו-צדדי הזה. הכאב שלנו הוא הכאב שלו, והברכה שלנו היא הברכה שלו.

אנחנו נצבים מולו בכל מצב וההצלחה שלנו תלויה בו, בדומה לרבי שמרגיש כל יהודי ועומד לצידו בזמנים הקשים והטובים.

שבת שלום ומלאת ברכה ושמחה!

משיח עכשיו!!!