שנה חדשה

מביטה סביב קרוב ורחוק ומנסה לגלות
מה השתנה הלילה הזה מכל הלילות?

אכלתי את כל הרשימה של הסופר: דבש עם תפוח, רימון, תמר, גזר, דלעת, שומשום, זיתים, ביצים,
ראש של דג .
את הזנב העפתי מחוץ לצלחת שלא יהיו טעויות….

אז מה השתנה?

אני נשארתי אני. עם הכבדות שלי. עם הטענות שלי
והר של כלים בכיור עוד משנה שעברה.
אז מה באמת התחדש?

מנסה למצוא מה פספסתי
איפה יש משהו חדש מהלילה הזה?

אולי זה החדש??

אולי חדש זה להישאר עם הישן רק לשנות מבט?

אולי חדש זה לאכול תמיד תפוח חמוץ עם דבש מתוק ולהסכים שהמתוק ינצח .

הראש ריק

הבטן מלאה

והשנה רק התחילה
״זה היום תחילת מעשיך…זיכרון ליום ראשון ״
אבל ראש השנה זה היום ה6 לבריאת העולם לא היום הראשון???

העולם לא התחיל כשנברא האור או השמיים
העולם לא התחיל כשנברא הדשא או החיות
העולם לא התחיל כשנברא האדם הראשון
הוא היה רק עפר.

העולם התחיל איתי
כשהפסקתי להיות גוש עפר והתחלתי להרגיש .
כשנכנסה לתוכי הנשמה.

כל הבריאה היתה התירוץ בשביל הנשמה.

זו שלא רואים אבל מרגישים.
שלא מדברת אבל מחליטה.

מה השתנה הלילה הזה??
קמתי בבוקר עם נשמה חדשה.

בגלל זה קוראים לזה שנה חדשה.

כל מה שהיה נמחק מהזיכרון. המריבות, העלבונות, הציניות .

הנשמה החדשה יודעת בשקט בשקט לזרוק הכל ולהתחיל מחדש.

להתחיל מחדש לנסות לאהוב. להינות. ליצור. לברוא.

יום כיפור תיכף מגיע ואז נפגש מקרוב אני והיא לשיחת הכרות.

בינתיים מתחילה הכנות לשבת תשובה.
שבת חגיגית במיוחד.

השבת שבה אני מתכוננת לפגישה הגדולה. עם עצמי החדשה.

לומדת לאט לאט איך להשתפר. חוזרת להיות מי שאני באמת.

יש לי שנה שלמה להצליח.

שבת שלום💫
לירז נחמיאס