..הוא עבר אתמול מוות קליני, זה היה מלחיץ לראות אותו ככה.
בכל העולם התפללו שיחזור, שיהיה איתנו כאן בעולם הזה.
הורים צעירים הבטיחו לצלצל להוריהם, אם וכשהוא יחזור לאיתנו.
נערות צעירות שברו את הראש מה לעשות כדי ששוב יגיע בתפארתו, עוללים במיטה לא זכו קודם לראות את הוריהם שומרים איתם קשר עין, אך בכזה מצב גם לפעוטות, הלב נפתח.
כולנו "קרענו את השמים" -הוא לא יכול לעזוב ככה. יש לו עוד תפקיד כאן למטה בעולם הזה.
הו, אנחת רווחה! אחרי שלוש שעות שכולנו חיכינו, הוא חזר לחיים.
*ברוך מחיה מתים לוואטסאפ שלנו*
אני לא יודעת מה יותר: זה יותר מצחיק או יותר עצוב השיעבוד שלנו לוואטס הזה.
לא יודעת איך לכן עבר הזמן בלי חיבור לוואטס.
לי זה היה קשה, פתאום הרגשתי שזו ההזדמנות האחרונה (או אולי הראשונה) להתאמץ להשיג אנשים כדי להודות להם, להעז לצלצל לשאול בשלום חברות, לפנות מקום למחשבות שלנו, לתת סדר עדיפות למעשים שלנו.
אין רע יורד מלמעלה!
ה' הטוב עושה לנו רק טוב.
אחרי זמן ארוך שהוואטס לא עבד הצלחתי להגיע לתוך תוכי, אל ה-שרה האמיתית, השרה שרוצה לראות את האור, ה-שרה שמחפשת את הטוב בסובבים אותה, ה-שרה שיודעת לעצור מהיסחפות אין סופית לרשת כל כך תובענית.
כן, ב"ה הצלחתי,
ואת מה? ודאי גם את גילית כוחות מיוחדים.
לנצל זמן ללא וואטס לדברים הכי טובים.
ואם לא הצלחת, עדיין לא מאוחר
פרשת *נח* היום וגם מחר.
שבי *בנחת* ל-כמה דקות
לשמוע מילדייך את הקשיים והמצוקות
תביני שגם הם חווים *מבול*
גם הם לעיתים נמצאים בבילבול
ומה הם צריכים כעת??
תיבה יציבה- אמא קשובה.
בהצלחה חברה יקרה, בהצלחה בכל הגלים ,הקשיים והמהמורות
בהצלחה גם כשהספינה על מי מנוחות.
יש לך כח, ה' בחר בך!
ורק תזכרי- ה' תמיד איתך.
אוהבת המון, שרה