"הסתלקו מכאן", צווחה האישה, "בושה! אין לכם אחריות! אתם גרועים כמו כל היהודים, לא אסלח לכם" ובעלה מנסה להרגיע אותה, ללא הצלחה. בעוד הסלון מלא באורחים מכובדים המחכים להתחלתה של סעודת הפורים שהתאחרה רבות, רואים את חילופי הדברים הקשים בין המארחת לבחורים ולא יודעים את נפשם. אבל רגע, זה כבר כמעט הסוף, נתחיל מההתחלה….

קבוצת בחורים, שנת הקבוצה אצל הרבי מלך המשיח, יצאה להניח תפילין כל יום שישי אצל בעלי העסקים במנהטן. עם אחד מבעלי העסק: אלי – ישראלי שירד והשתקע בחו"ל, התפתח קשר קרוב וחם יותר. וכך, לאט, לאט בעבודה מאומצת שבוע אחר שבוע – הם שיכנעו אותו בפורים הקרוב לערוך סעודת פורים וקריאת מגילה לכל חבריו אנשי העסקים היהודיים אצלו בבית. הבחורים ידאגו להכל כולל אוכל כשר, מהודר וטעים. אלי ואישתו שהסכימה להירתם לעניין בשמחה – 'רק' ידאגו לבית שלהם שיארח בפאר והדר, ולחבריהם שיבואו להשתתף.

הבחורים פנו לעזרת ה'מרכז לדוברי עברית' של הרב אביכזר – שבאותה שנה בחג החנוכה ערך 68 מסיבות חנוכה למקורבים, וכעת בפורים החליטו לעשות 36 מסיבות עם קריאת מגילה. המרכז איפשר לבחורים לבחור בין סעודת חג מקייטרינג נחשב, לבין ממתקים ושתיה שנקנו בחנות עוד טרם החג. הבחורים שידעו לייקר את המעמד בו נקבצים אנשי עסקים בליל פורים – כמובן בחרו באפשרות של הקייטרינג. עוד אירגן הרב אביכזר אנ"ש שיסיעו את הבחורים למקום חפצם.

בהגיע המועד והשעה שיש לצאת לדרך – מתברר: ביש מזל! הקייטרינג לא הצליח לעמוד בעומס – האוכל לא הגיע! הקייטרינג מתחייב שהנה, הנה הוא כבר בדרך. אך, עוברות שעתיים יקרות מפז, והאוכל איננו. בלית ברירה לקחו הבחורים מהממתקים והשתיה שהמתינו בצד וחושבים לשעוט בדרך המהירה אל מנהטן. אך עוד חוליה התפספסה –  האברך שהיה אמור להסיעם – גם הוא איננו. לא ידעו הבחורים את נפשם מרוב לחץ, והחליטו לרוץ ולתפוס את הרכבת התחתית.

ובינתיים מחכים להם עשרות אנשים בביתו של אלי, הם כבר תכננו את מילות ההתנצלות אותם יאמרו בפני האנשים המחכים, אך לא ידעו באמת מה מצפה להם…

כשהגיעו לביתו של אלי, קידמה אותם אישתו במקלחת צוננים ורותחים גם יחד של קללות מהסוג הקשה כמו שקראתן בהתחלה ועוד יותר מכך. וממש הוציאה את עצביה, על האוכל הפשוט שהביאו, בעוד שהבטיחו קייטרינג מושקע, על הזמן הרב שמחכים כל האורחים והם מאחרים ועוד ועוד – כאשר היא מאשימה אותם כיהודים דתיים לחוסר האחריות הלזה. לאחר כמה דקות של צעקות וצווחות מצידה, כאשר בעלה מן הצד, אומר להם ברוגע: "אל תתייחסו אליה", היא עזבה את הבית בכעס רב בטורקה את הדלת.

נשארו הבחורים עם שאר האורחים, מנסים לעשות הערכת מצב מחודשת: בחורים, כמו בחורים מצליחים לשכוח (כאילו) מהכל ולהכניס הרבה שמחה ותוכן באורחים המצפים למוצא פיהם. וכך נערכה לה קריאת מגילה לאנשי עסקים מכובדים המוזרה ביותר בעולם: ממתקים, שתיה מתוקה בבית פאר כאשר אשת הבית איננה. בחורים שמנסים להתעלות מעל הכל, וציבור שמשתדל לשתף פעולה.

בהגיע הליל, חזרו הבחורים לקראון הייטס, ברגשות מעורבים, הכאב על שריפת הקשרים עם אלי – בשל אישתו שיצאה מגידרה בכעסה. אך מצד שני הצליחו בסופו של דבר לעשות סעודת פורים נחמדה, וכולם שמעו את המגילה. גם הישג טוב. והעיקר לא ידעו איך יפגשו את אלי ביום שישי הקרוב להנחת תפילין, הוא בטח יכעס עליהם מאד.

יום שישי מגיע, הם מתחרים ביניהם מי יכנס אחרון לחנותו של אלי. והנה הוא מקדם את פניהם בברכה, ועוד לפני שהחלו מתנצלים, הוא יורה לכיוונם: "זהו, החלטתי לעזוב אותה!" "את מי?, את אישתך, למה? אנחנו מאד מתנצלים על מה שארע!" "ראיתי איך הגויה הזאת צעקה עליכם – הבנתי סופית שהיא שונאת יהודים. החלטתי לעזוב אותה ולתמיד".