בכתבה הראשונה בסדרה בנושא קרינה מפלאפונים סלולריים, ראינו כמה וכמה עדויות מחקריות לכך שקרינה כזו גורמת נזק לרקמות ביולוגיות. ראינו גם כמה מנגנונים פיזיולוגים שונים בהם נגרם הנזק, על פי ממצאי המחקרים. אז נכון שהוכחה לנזק כזה, ברמת וודאות כמו שיש לנו לגבי נזקי עישון סיגריות, עדין אין לנו, אך עקרון הזהירות המונעת אומר לנו שכדאי לנו לצמצם את החשיפה לקרינה זו ככל האפשר.

אז מה עושים?

בואו נהיה מציאותיים. ככל הנראה האנושות לא תפסיק את השימוש במכשירי סלולר. תנסו לדמיין אתכם חיים ללא פלאפון שבוע אחד. ולא בחופשה באי בודד, אלא במהלך החיים הרגיל שלכם, קובעים פגישות, מודיעים על איחור, מתאמים עם בן הזוג וכו'. בדיוק כשם שלא נחזור לרכב על עגלות ולא נוותר על טיסות לחופשות בחו"ל, למרות ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות שיש לכלי רכב ממונעים ולמטוסים, כך כנראה, לא נוותר על השימוש במכשיר הסלולרי שלנו.

הפלאפונים לא ייעלמו מחיינו והאנטנות הסלולאריות ימשיכו להיות חלק מהנוף העירוני.

אז כיצד בכל זאת נוכל להקטין את החשיפה לקרינה הסלולארית?

הפתרון הוא הפוך לחלוטין מהאינטואיציה הבסיסית שלנו.

הפתרון הוא הגדלת כמות האנטנות הסלולאריות! (בהסתייגות אחת מהותית! לא מדובר באנטנות שאנחנו מכירים היום. פרטים בהמשך).

ועכשיו נסביר:

הפלאפונים שלנו הם מכשירים חכמים מאוד. הם יודעים מה המרחק שלהם מהאנטנה הקרובה ומשדרים אליה את המידע בעוצמה המינימלית שתספיק לשם כך. היצרנים תכננו כך את המכשיר לא כדי להגן על בריאותינו, אלא כדי שהסוללה של המכשיר תוכל להחזיק מעמד שעות רבות יותר וכך הם יוכלו להתגאות ביתרון משמעותי לעומת מכשירי המתחרים. ככל שהמכשיר משדר בהספק גבוה יותר, הסוללה צורכת אנרגיה רבה יותר והיא מתרוקנת מהר יותר ולכן ליצרנים היה אינטרס לתכנן מכשיר שיודע להתאים את עוצמת השידור השלו בהתאם לצורך.

כעת, תדמיינו 2 ערים בישראל. עיר א' מרושתת באנטנות סלולאריות במרחק של קילומטר אחת מהשנייה ועיר ב' מרושתת באנטנות סלולאריות במרחק של 100 מטר אחת מהשנייה. בעיר א' אתם תמצאו בממוצע במרחק גדול פי 10 מהאנטנה הקרובה אליכם, לעומת חברכם המתגורר בעיר ב' רוויית האנטנות הסלולאריות. הפלאפון שלכם, תושבי עיר א', ישדר בעוצמה כזו שתיצור סביבו שדה חשמלי הגדול פי 100 מהשדה החשמלי שייוצר ע"י המכשיר של תושב העיר ב' ! (עוצמת השדה החשמלי משתנה בהתאם למרחק בריבוע).

כלומר, יש לנו אינטרס שיהיו ברחבי הערים בישראל כמה שיותר אנטנות סלולאריות. כך הקרינה שייצרו הפלאפונים שלנו תהיה מזערית. אנשים רבים מפחדים מהאנטנות ומתנגדים להתקנתן בקרבת מקום מגוריהם. הם יוצאים להפגין, מחתימים עצומות ועושים ככל יכולתם כנגד האנטנות הסלולאריות, אבל אותם אנשים הרי לא מפסיקים להשתמש במכשיר הנייד שלהם, שכעת, נאלץ לשדר בעוצמה גדולה יותר ולכן מפיק קרינה אלקטרומגנטית חזקה הרבה יותר! אותם מתנגדים לאנטנות, בעצם מגדילים את החשיפה שלהם לקרינה אלקטרומגנטית!

צריך גם לזכור שהמחקרים שמצאו השפעה בריאותית שלילית של שימוש בסלולר בדקו זאת על אנשים שחיו באותם ערים, כלומר מידת החשיפה שלהם לקרינה מהאנטנות הייתה פחות או יותר זהה וכל ההבדל, שגרם לשוני בתחלואה, היה מידת הדיבור במכשיר. האנטנות יחסית רחוקות מאתנו, לעומת המכשיר שקרוב מאוד לגוף ולא פעם ממש צמוד אליו. ככל הנראה, החשיפה המשמעותית לקרינה מושפעת בעיקר מהקרינה מהמכשירים ולא מהאנטנות!

התנגדות להצבת אנטנות בתוך שכונות מגורים, מאלצת את הפלאפונים שלנו לשדר בעוצמה כפולה ומכופלת. הנפגעים העיקרים מכך, הם אנחנו.

יתרה מזאת, גם האנטנות הסלולאריות הן מוצר חכם. אם אנטנה יודעת שהיא צריכה לכסות תא שטח ברדיוס של קילומטר היא תשדר בעוצמה הגדולה פי 100 מאשר אם היא צריכה לתת שירות למכשירים ברדיוס של עד 100 מטר. ריבוי אנטנות יגרום באופן פרדוקסלי להקטנה החשיפה לקרינה, הן מהמכשירים הניידים והן מהאנטנות הסלולאריות!

יש מקום אחד בארץ שזה כבר קורה. בתי חולים. השלד של בתי החולים מכילים כמות רבה של ברזל (כדי שהם יהיו עמידים בפני רעידות אדמה ושאר פורעניות) ולכן ממסך את הקליטה של השדות האלקטרומגנטיים. כדי שאפשר יהיה לקבל שיחות בתוך בתי החולים, חברות הסלולר התקינו אנטנות פנימיות קטנות במסדרונות בתי החולים, במרחק של עשרות מטרים אחת מהשנייה. כתוצאה מכך, אנטנות אלו יכולות להרשות לעצמן לשדר בהספק נמוך מאוד (כעשירית מההספק של נתב  ה  wi-fi  האלחוטי שלכם בבית!) וגם הפלאפונים המתקשרים עם אנטנות אלו משדרים בהספק נמוך מאוד. אנשי הצוות הרפואי  בבית חולים יכולים לדבר בסלולר במשך שעות (לא מומלץ!) והקרינה שהם יחשפו  אליה שקולה לקרינה שאתם מקבלים בכמה דקות שיחה בנייד בשכונת מגורכם.

עד כאן התיאוריה. לכאורה לכולם (לאזרחים ולחברות הסלולר) יש אינטרס להגדלת מספר האנטנות, אך לצערנו המציאות לא כל כך פשוטה. יש בעיה מהותית עם הגדלת מספר האנטנות:

כל עוד לא מגבילים בתקן מסודר, באמצעות חקיקה, את ההספק המקסימלי המותר לשידור של אנטנה סלולרית, הרי שריבוי אנטנות דווקא עלול להביא להגדלת החשיפה לקרינה. כיום, התקן בישראל מתיר לחברות הסלולר להתקין אנטנות המשדרות בהספק של (20-60 WRMS (Watt-RMS. זהו הספק גבוה מאוד.  רק אם התקן יגביל את ההספק המקסימלי של אנטנה סלולרית באופן משמעותי, למשל  ל 0.5WRMS  ,ריבוי אנטנות לא יביא להגדלת החשיפה לקרינה.

אם התקן לא ישונה, ריבוי אנטנות הינו בעייתי מאוד, גם מבחינה אתית. הקרינה ממכשיר הסלולר הינה בשליטתך- אתה יכול להימנע משימוש בפלאפון, להרחיקו מגופך כאשר אתה מדבר בו, לדבר בו לעיתים רחוקות רק כאשר אין שום ברירה וכדומה. הקרינה החזקה מהמכשיר היא בזמן שיחה, כלומר קרינה לזמן מוגבל. גם האזור העיקרי הנפגע מהקרינה הינו אזור מוגבל- הראש. לעומת זאת, הקרינה מאנטנה סלולרית הינה קרינה קבועה, כל הזמן, לכל הגוף. יש לך כלים להימנע ולצמצם את הקרינה מהמכשיר אך אין לך את האפשרות להתגונן כנגד הקרינה מהאנטנות. כלומר ריבוי אנטנות ללא הגבלת ההספק שלהן בעצם עלול לכפות חשיפה לקרינה לאנשים שאינם רוצים בכך ואין להם את האפשרות להתגונן. כלומר, כל עוד ההספק המקסימלי של האנטנה אינו מוגבל בצורה משמעתית בחקיקה, המאבק של תושבים כנגד הקמת אנטנות מול חלון ביתם הינו לגיטימי ביותר.

במילים אחרות- הפתרון האמיתי אינו הגדלת כמות האנטנות!

הפתרון האמיתי הינו הגדלת כמות האנטנות בליווי חקיקה המגבילה את ההספק המקסימלי של האנטנה הסלולרית. כלומר יש להפוך פריסת האנטנות הסלולריות לפרויקט לאומי מתוכנן. בדיוק כשם שמתכננים כבישים בינעירוניים ולמדינה יש זכות להפקיע קרקעות פרטיות לצורך כך, לתועלת לכלל הציבור, כך צריכה המדינה לכפות הקמת אנטנות סלולריות רבות בהספק נמוך וזאת כדי להקטין את החשיפה של כלל הציבור לקרינה.

בהספק נמוך של 0.5WRMS  ,כל אנטנה משדרת בעוצמה המספיקה לתת שרות לפלאפונים במרחק של עד 50 מטר והחברות יאלצו להתקין אנטנות במרחק זה כדי לתת כיסוי טוב. אם נגביל את ההספק המותר לאנטנה, אך עדיין נאפשר לכל ועדה מקומית להתנגד להקמת אנטנות, כולל אנטנות בהספק נמוך, הרי  שלא נאפשר תשתית סלולר בישראל. כיום הועדות המקומיות יכולות להתנגד להקמת אנטנות והתוצאה היא הקמת אנטנות עוצמתיות מאוד מחוץ לשכונות- דבר המביא קרינה יחסית חזקה לבתים שבכל זאת נמצאים בקרבת האנטנה, כמו גם קרינה חזקה מאוד מהפלאפונים של כולנו.

ריבוי האנטנות בהספק נמוך מאוד הוא הפתרון האולטמטיבי ברמה הלאומית לצמצום החשיפה לקרינה סלולרית. המגבלה העיקרית לפתרון זה, היא  מגבלה כספית. לכל  עמוד עם אנטנה כזו, יש לחבר סיב אופטי שיוכל להעביר את כמות המידע הגדולה שהגיעה לאנטנה. כלומר, הדבר דורש לרשת את כל הערים בסיבים אופטיים- פתרון אפשרי אך יקר. וכבר יש ערים בעולם שפתרון זה יושם בהם בהצלחה. בעיר סנג'ו בסין למשל, הממשלה בנתה רשת צפופה מאוד של אנטנות בהספק נמוך וכתוצאה מכך הקרינה הנפלטת מהמכשירים היא מזערית. עלות הקמת רשת כזו תועמס בסופו של דבר על האזרחים, בדמות תעריפי סלולר גבוהים יותר, אך אין ספק שכדאי לנו לשלם קצת יותר על דקת שיחה, על מנת להקטין את החשיפה לקרינה ולנזקיה.

ישנם צעדים נוספים לצמצום החשיפה לקרינה, שהם בעיתיים מבחינה מסוימת, אך יש מקום לשקול את יישומם, כגון איסור על מכירת חבילות תקשורת של "שלם X  שקלים לחודש ודבר ללא הגבלה". כשם שלא היינו רוצים לראות חבילות עישון של "שלם X שקלים ועשן ללא הגבלה" , כך אולי יש מקום לאסור זאת גם בתקשורת סלולרית, למרות הפגיעה בתחרות ובעקרון השוק החופשי. אין ספק שבחבילות "דבר ללא הגבלה", האצבע הרבה יותר קלה על ההדק ורוב האנשים נוטים לדבר בחופשיות זמן ארוך יותר בהשוואה לחבילות בהם התשלום הוא עבור כל דקה. חלקנו נרתע מפתרון זה מכיוון שהוא עלול להגדיל את ההוצאה החודשית שלנו על סלולר, אך יש דרך פשוטה למנוע זאת. יהיה תעריף מדורג בו התשלום על X הדקות הראשונות הינו זול ולכל דקה נוספת מעבר ל X  הדקות הראשונות יהיה תעריף גבוה בהרבה שירתיע אותנו מלדבר ממושכות בסלולר.

לפעמים, ברגע של שפיות, אנחנו צריכים להגביל את עצמנו, כדי להגן על עצמנו מפני עצמנו.

אין ספק שהמצב הנוכחי הוא רע לכולנו, האזרחים וחברות הסלולר. הפתרון הוא הכרה של הרשויות בסכנות האפשריות של הקרינה ואימוץ תוכנית סלולר לאומית, שתקטין את החשיפה הכוללת מאנטנות וממכשירים פרטיים מחד, אך מאידך תאפשר שרותי סלולר באיכות טובה.

עכשיו תשאלו ובצדק, מה אני יכול לעשות כדי לשנות את המצב הנוכחי. התשובה היא- לא הרבה. לאזרח הקטן אין הרבה מה לעשות כדי לשנות את המצב.

הדבר היחיד שאתם יכולים לעשות זה לשלוח קישור לכתבה הזו לכל מכרכם, לעשות לייק ולספר לאנשים על הפתרונות ברמה הלאומית. אז אולי המידע יגיע גם למקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה הרלוונטיים, חברי מועצת העיר וכו'  ומי יודע, אולי המידע הזה יגיע גם לידי אחד מחברי הכנסת הנבחרים והדבר יעורר את מצפונו לפעול באמת למען בריאות תושבי ישראל.

עד אז, כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על עצמנו, זה לצמצם את השימוש בסלולר ככל הניתן.