כל השבוע אני מחכה לשבת. כבר ביום חמישי אני מרגישה התרוממות הרוח וחריצות מיוחדת.

למרות כל העבודה שמתחילה ביום חמישי ונגמרת לפני שבת.. כל השבוע אני מחכה לאורחת, השבת.

ולא רק אני שמחה. כל הבית שמח. הבן שלי הגדול כבר יודע שאבא ואמא לא עובדים ביום שישי והוא מחכה כבר להכין איתי את הדגים, החלות והעוגה. הוא כבר יודע שבודקים שאין דם בביצה ואיך מכינים את הדגים והחלות. ובשבת כולם מקבלים פירוט..

זה ממש כייף לי להכין איתו ביחד. (חוץ ממתי שאני ממש לחוצה) ככה אני מרוויחה גם זמן איכות עם הבן שלי ביום העמוס והלחוץ שנקרא יום שישי. הוא גם לומד מלא דברים חשובים, גם התפתחות מוטורית (ללוש בצק, לרדד, למרוח ביצה, לפזר שומשום ועוד ועוד) ממש ממליצה לכם לנסות גם.

מישהי פעם סיפרה לי שאצלם בבית ביום שישי כולם עוזרים ביחד ובשמחה. אחד מכין סלטים, אחת את החלות, אחת שוטפת כלים ואפילו הבן שלה מכין עוגה. זה ממש נחמד שכל הילדים משתתפים וזה גם עוזר שכולם נותנים יד. רק צריך לעשות את זה בשמחה.אפשר לשים מוזיקה. לצ'פר בסוף את מי שעוזר. כדאי לתת לילדים בחירה בין המטלות, שיעשו את מה שהם יותר אוהבים. רצוי לא לצפות שיעשו הכל בדיוק כמונו. וכמובן לשתף את הילדים כבר מאז שהם קטנים ועדיין רוצים לעזור. לא לחכות שהם יגדלו ואז פתאום להעמיס עליהם..

השבוע אני רוצה לשתף אתכם במתכון לחלות המדהימות שלי. שאני לא מוותרת כמעט אף פעם על ההכנה שלהם וביום שישי. למה? כי לחלות טריות יש טעם מיוחד וריח שממלא את כל הבית.

אז למרות שאני משתדלת לעשות כבר הכל ביום חמישי. על החלות ביום שישי אני לא מוותרת.

הבצק שלהם רך והחלות יוצאות שחומות, קריספיות מעט מבחוץ ורכות ואווריריות מבפנים.

ניסיתי הרבה מתכונים. עד שהגעתי למתכון הזה. ומאז אנחנו לא נפרדים.

מה שמעניין,שקיבלתי את המתכון ממשהי שיש לה חלות מדהימות. אבל לא יוצא לי בכלל כמו שלה. ממש משהו אחר.

כשאני חושבת על זה, רוב המתכונים שניסיתי יצאו דיי דומים למתכון הזה. וגם המתכון הזה הוא מתכון הוא יחסית בסיסי.  אך מה שנותן את התוצאה הסופית והנפלאה הם כמה כללים קבועים שאני שומרת עליהם בכל המתכונים, גם בחלות מקמח מלא.

ולכן אם הכנתם חלות ויצא לכם בצק דחוס א וחלות כבדות ואתן לא יודעות למה, תקראו עד הסוף).

נתחיל?

למתכון:

קילו קמח

כף שמרים יבשים (10 גרם)

חצי כוס סוכר

כף מלח

שליש כוס שמן

4-  1/2 3  כוסות מים חמימים

הוראות הכנה:

שמים בקערה את הקמח, השמרים, הסוכר –

מוסיפים את המלח ונזהרים שלא יגע בשמרים (שמרים אוהבים סוכר ומים חמימים, אבל לא מלח)

מוסיפים 3 וחצי כוסות מים חמימים (אני משתמשת בכוסות חד פעמי. רוב הכוס מים מהברז וממש קצת מים מהקומקום. בודקת עם האצבע שהמים חמימים – לא קרים או רותחים. זה קצת יותר חמים מפושר)

לישה:

מתחילים ללוש. ומוודאים שלא חסר מים: שהבצק לא יבש. אם יש לכם ספק תוסיפו עוד חצי כוס מים. תמיד עדיף שהבצק יצא דביק מדי ונוסיף לו קמח מאשר בצק קשה ויבש. בנוסף לכך שבצק דביק מתייצב קצת במהלך התפיחה בגלל רשת הגלוטן שנוצרת.

בקיצור תגעו או כמו שאומרים תרגישו ת'בצק.

כשמתחיל להיווצר בצק מוסיפים את השמן. מי שרוצה אפשר להוסיף ביצה אחת. אני לא שמה.

ועכשיו פשוט ללוש את הבצק כ10 דקות ביד או במיקסר.  לישה ארוכה נותנת בצק רך.

בסוף הלישה אני מוסיפה עוד קצת שמן. לשה כ- 2 דקות, ומכסה את הקערה במגבת נקיה.

התפחה:

מתפיחים את הבצק כחצי שעה- שעה. תלוי במזג אוויר.

בימים קרים אני שמה את הבצק בשמש או מכניסה אותו לתנור ומפעילה על חום ממש נמוך (אם אני לחוצה בזמן אני שמה מתחת לקערת הבצק, קערת מים רותחים. למרות שתמיד עדיף תפיחה איטית)

קליעה:

כשהבצק מכפיל את נפחו. קולעים את החלות. אני משמנת את השיש, מחלקת את הבצק לחלקים. כל חתיכה מקבלת רידוד וגלגול לרצועות ואז אני קולעת. ככה יוצא יותר יפה וגם מוסיף לאווריריות. יש הרבה סוגי קליעות. אבל יש אחת שהיא גם פשוטה וגם מהממת: קולעים חלה ארוכה אבל לא עבה. עושים קשר. ואת שתי הקצוות מכניסים מתחת לחלה. שמים בתבנית עגולה. אפשר להכין גם כאלה קטנטנות ושים בתבניות מאפינס. זה יוצא מהמם!

רצוי שהקליעה תהיה מעט רפויה כדי לתת לחלות מקום לתפוח, שלא תקרע.

(לחלות מתקתקות אני משרה צימוקים בהירים במים רותחים, חותכת כדי שיתנו את הטעם לבצק ומפזרת על הבצק המרודד ורק אז מגלגלת. ניתן גם להבריש את החלה בסירופ סוכר בתום האפיה)

אם קרה והבצק דביק מדי, לא קרה כלום. פשוט תשמנו ידיים ותכינו חלה עגולה. רך זה בטוח יצא.

התפחה:

מכניסים את המגשים לתנור לעוד 20-30 דקות של תפיחה. (לא להתפיח יותר מדי כי אז החלות יצאו יתפחו רק לרוחב ולא לגובה)  מורחים ביצה. מפזרים שומשום וקצח, קוואקר גרוס, זעתר

אפיה:

מפעילים את התנור על 175 מעלות. כן. כשהחלות בפנים. ככה זה נותן להם עוד תפיחה איטית עד שהתנור מגיע לחום הרצוי. החלות יוצאות שחומות וקלות (כשהם קלות, אפילו אם הם גדולות זה מראה על האווריריות שלהם).

כשהם מתקררות אני אורזת בשקית וקושרת לשמירת הטריות. את החלות של שבת בבוקר אני שומרת במקפיא כמו כל מאפי השמרים הביתיים.

בהצלחה רבה!

ואל תשכחו שכמה שיותר מנסים ככה צוברים יותר נסיון. גם אם לא יצא טוב, כדאי לנסות לחשוב איפה הייתה הטעות כדי להשתפר בפעם הבאה. בכל מקרה אשמח לענות לשאלותיכן. בהצלחה ושבת שלום!