"השקדיה פורחת ושמש פז זורחת". ובחוץ סערה, גשמים ואפילו שלג.. מישהי יודעת איך מסבירים את זה?

כיצד זה שט"ו בשבט המסמל את התחלת הפריחה, דוקא בשיא העונה הקרה חוגגים את תחילת האביב?

כשמתבוננים לעומק אפשר לראות שדוקא בתוך הקושי, בשיא שלו, שם נמצאת תחילתה של הצמיחה והפריחה.

ולא רק זה. אלא שהכאב, הקושי והאתגר הם אלה שגורמים בסופו של דבר ללבלוב ולפירות המתוקים.

אפשר לדמיין זאת כאילו הגשם, הרוח והקור אומרים לעץ "באנו לעזור לך לגדול, לפרוח. אז נכון. נשרו לך העלים וכולך ערום ורטוב. אתה מרגיש חשוף ובודד. אבל זו רק הדרך ליעד. כדי שתוכל להתמלא בעלים ופרחים. אל תתעכב על הקושי והכאב. כי רק כך תוכל לגדול.

יש ימים שנראים לנו כמו סערה. הכל קשה, לא ברור. הפתרון לא נראה באופק וההתמודדות נראית נצחית.

אנו צריכים לזכור שזוהי תחילתה של הפריחה. שדוקא משם אנחנו צומחים וגדלים.

ולדעת לקבל את זה. לקבל את עצמינו כשאנחנו ככה, במצב הכביכול "לא מושלם" הזה. לא להיאבק. פשוט להיות שם. לחוות. ולתת לגל לעבור.

הרי הכל בהשגחה פרטית. הקב"ה סידר את העולם בצורה כזאת כי ככה זה הכי טוב ונכון לנו. בגלל שהוא אוהב אותנו. ואם כך קרה/ טעיתי/ עשו לי כך וכך אז זה לטובה.

אפשר ממש להגיד את זה אפילו כמנטרה ובסוף זה יחלחל פנימה.

בזמן האחרון אני משתדלת כשקורה משהו/ נשבר/ נשפך להגיד "הכל משמים והכל לטובה" ומשתדלת גם להאמין בזה.. השבוע נשבר משהו בבית אז ישר הבן שלי אומר " הכל לטובה".

כשאנחנו נחייה את זה גם הילדים ירגישו וידברו כך. זאת תהיה האווירה בבית.

חיתוכיות חגיגיות

1 וחצי- 2 כוסות קוואקר

2 כוסות פצפוצי אורז

4-6 תמרים חתוכים

4 כפות דבש

4 כפות סילאן

כוס קמח מלא

כף סודה לשתיה

כפית וניל

4 שזיפים יבשים חתוכים

חופן חמוציות חתוכות

חצי כוס שמן

לערבב הכל עם יד רטובה.

לדחוס לתבנית עם יד רטובה.

לאפות על 150 מעלות, 20 דקות או עד שמשחים מעט.

לתת להתקשות, לחתוך ולהרים. להוציא בעדינות (זה קצת מתפורר)