הרבנית חיה מושקא הייתה אשתו של אדמו"ר הצמח צדק ובתו של אדמו"ר האמצעי.

נולדה בעיירה ליאזנא בשנת תק"נ לאביה אדמו"ר האמצעי.

בכל יום הייתה מרבה באמירת תהלים.

ביום ה' כסלו תקס"ג, נישאה לאדמו"ר הצמח צדק.

כשלוש שנים לאחר נישואיה, בשנת תקס"ז ביקש ממנה אדמו"ר הזקן שתביא לו מהכתבים של בעלה, ביניהם היה המאמר "שורש מצוות התפילה" ובראותו את הכתבים קרא לרבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן) ולרב פינחס רייצס וביקשם לענות "אמן" על שהוא חייב לברך "שהחיינו".

הדבר נודע לחסידים ואלו החלו לכבד את הצמח צדק. משנודע לצמח צדק פשר הדבר, התרגש מאד ורצה לגרש את הרבנית על שעשתה זאת ללא ידיעתו. למרות טענת הרבנית כי הינה מחויבת בכיבוד הסבא – אדמו"ר הזקן, כיון ומצוות כיבוד הסבא היא יותר ממצוות כיבוד אב. הצמח צדק השיב כי עליו לעיין בדין וכיון שיש בליבו עליה, לא יוכל לדור עמה עד שיגמור את העיון.

במשך מספר ימים הרבנית בכתה ללא הרף וחיכתה חודשיים שמא בעלה יתחרט, לאחר מכן סיפרה על כך לאביה. אדמו"ר האמצעי שוחח על העניין עם חתנו וכאשר נוכח לראות שדעתו תקיפה נכנס אל אדמו"ר הזקן ושטח בפניו את העניין.

בשבת פרשת מקץ לאחר שאדמו"ר הזקן אמר בחדרו מאמר חסידות, המתין שכל הנוכחים יצאו מהחדר, פנה אל הצמח צדק ואמר לו כי שמע שיש לו עיון בדבר הלכה אך כיוון שהוא נוגע בדבר ויקשה עליו לכוון לאמת ברצונו לעיין יחד עמו ושתי נפשות אלוקיות יוכלו לגלות את אמיתות ההלכה. לאחר העיון המשותף חזר בו הצמח צדק והצטער על שעלה בדעתו לגרש את זוגתו.

אדמו"ר הזקן הבטיח ללמוד עמו, ברכם כי יקוים בהם הכתוב "תטעי נטעך נעמנים… ביום נטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי" (ישעיה י"ז), ביקשו להוציא מליבו כל קפידה על הרבנית ולשמח אותה, נאנח והוסיף: "נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש". במוצאי שבת פרשת ויגש נכנסה הרבנית אל אדמו"ר הזקן והודתה לו על שלום הבית ועל הברכה.

פטירתה

הרבנית נסתלקה בערב שבת פרשת ויגש ח' טבת תרכ"א ומנוחתה כבוד בליובאוויטש באהל זקנתה הרבנית סטערנא ואמה הרבנית שיינא.

במוצאי שבת אמר הצמח צדק לבנו ר' שמואל – אדמו"ר המהר"ש כי נתקיימו דברי קודשו של אדמו"ר הזקן – עברו 54 (נ"ד) שנים מאז נאנח ואמר לו "נד קציר ביום נחלה".

בהסתלקותה אמר בעלה אדמו"ר הצמח צדק "עולמי חשך בעדי".

לאחר הסתלקותה אמר אדמו"ר הצמח צדק לבניו: "עד עכשיו הייתה לכם אמא פה, בעולם הזה, ומעכשיו תהיה לכם אמא בגן עדן. אבל לי היא חסרה…"

מאז הפסיק אדמו"ר הצמח צדק לקבל אנשים ליחידות באמרו כי כעת הוא שרוי ללא עצה.

הרבנית חיה מושקא הייתה מוקפת מכל צדדיה בכל רבותינו נשיאנו: הייתה אשת רבי – אדמו"ר הצמח צדק, בת רבי – אדמו"ר האמצעי, נכדת רבי – אדמו"ר הזקן, אם רבי – אדמו"ר המהר"ש, זקנת רבי אדמו"ר הרש"ב, אם זקנתו של רבי – אדמו"ר הריי"צ וזקנת זקנתו של רבי – הרבי שליט"א מלך המשיח.

משפחתה

היו לה שבעה בנים ושתי בנות:

בניה

בנה – רבי ברוך שלום.

בנה – אדמו"ר המהרי"ל מקאפוסט.

בנה – אדמו"ר הרחש"ז מליאדי.

בנה – אדמו"ר המהרי"ן מניעז'ין.

בנה – אדמו"ר הריי"צ מאוורוטש.

בנה – הרה"ק רבי יעקב מארשא.

בנה – אדמו"ר המהר"ש.

בנותיה

בתה – הרבנית ראדע פריידא שניאורסון אשת הרב שניאור שניאורסון.

בתה – הרבנית דבורה לאה זלמנסון אשת הרב לוי יצחק זלמנסון.