לוותר או ללחוץ? מה שביל הזהב?

"אמא, לא רוצה לקום מהמיטה אני עייף" , "לא בא לי להתקלח, התקלחתי כבר אתמול", "לא רוצה לסדר את החדר, זה קשה לי"…

הרבה פעמים אנחנו רוצים לעמוד על דרישות מוסכמות, ואז ילדים בודקים את הגבולות או שעושים את עצמם כלא יכולים, ואז אם נהייה גלויים, בהרבה מקרים אנחנו עושים אחד משני אופציות:

א) אנו מוותרים ומתייאשים בטענה שאולי הוא לא מסוגל, או שהוא ניצח אותי ואנחנו לא יכולים עליו…

או ב) שאנחנו מתפוצצים עליו בגערות ועצבים, ומאלצים בכוח לעשות את מה שאנחנו מבקשים.

כולנו מבינים ששני האופציות לא אידיאליות. מצד אחד לא כדאי לוותר ולהרים ידיים ומצד שני עדיף לא להיכנס למקום של עימותים וכוחניות, שזה רק מגביר את ההתנגדות.

אז השאלה הגדולה, מה עושים?? מה שביל האמצע שבו עלינו לנקוט כדי לגרום לשיתוף פעולה ולהקנות הרגלים?

כדי לספק לכם תשובה יסודית ומקיפה על שאלה זו נדרשת סדנא ארוכת טווח. במאמר זה אתן לכן לכם כלי אחד חשוב ומשמעותי בעניין הזה, והוא: לנהוג בתקיפות ובנועם, במילה אחת: באסרטיביות.

מצד אחד לעמוד בתוקף במה שהחלטתם לדרוש מילדיכם, אך מצד שני לעשות זאת בנעימות, תוך שמירה על כבודו. לפעמים נדרש להשתמש בכלים נוספים כמו שכר או לתת לילד לשאת בתוצאות ולהרגיש מחיר על מעשיו, אך לעולם לא לוותר על הדרישה שלכם, שנראית לכם הוגנת כלפיו.

תשאלו איך עושים זה? איך לדרוש בתוקף, בלי להתייאש מול העקשנות של הילד ולהישאר על שלוות נפש וקור רוח? וכאן אני מחזירה אליכם את השאלה? מה עוזר לכם להישאר מאופקים רגועים, לשמור על הביטחון ההורי שלכם? לרוב התשובות נמצאים אצלכם, עליכם ראשית לשכנע את עצמיכם מדוע הדרישה שלכם היא כל כך הכרחית. להאמין שאכן הילד מסוגל לבצע זאת ואפילו דמיינו איך הוא מבצע זאת ומשתף פעולה.. נשמו אוויר והרגיעו את עצמיכם אם צריך, כדי לשמור על קור רוח וכדי להשליט את המוח על הרגשות שלכם, אמרו לו בטון בטוח, אם אפשרות ללמתם בחירה.

לדוגמא: "אני מבין שאתה לא מתלהב מזה, אבל אתה צריך לסדר את החדר היום, כך סיכמנו, תחליט מתי תעשה את זה עד הערב."

עליכם להבין עניין חשוב מאוד, כאשר ילדיכם יראה את הנחישות והתוקף שלכם מתוך נועם ורוגע פנימי, הוא יעריך ואף יאהב אתכם יותר, זה אולי ישמע לכן מצחיק ואפילו מגוחך, אבל זו המציאות האמיתית. לא זו בלבד שהוא ירכוש הרגלים למעשים טובים (להתקלח, לסדר חדר וכדומה), אלא אף ירכוש ממכם את הנחישות שלכם, וידע אף הוא להשתמש בה, לשים לעצמו גבולות ולהציב לאחרים בעת הצורך, זה יחזק אצלו אף את המשמעת עצמית, שהיא כה חשובה לעיצוב התנהגותו ונפשו לעתיד בעז"ה.

אז הורים יקרים, אם בפעם הבאה שאתם נתקלים בסיטואציה מאתגרת ומכשלת, אהיו חזקים ונחושים בנעימות וברכות ודעו שאתם מעניקים לילד שלכם אחת המתנות ההכי גדולות של חייו.

הכותבת: חיה גילר

מרצה ומנחת הורים מומחית להקניית הרגלים והעצמה,

מייסדת שיטת "שביל הזהב לחינוך"

לשיחת ייעוץ וסדנאות, צרו קשר ל054-9404776