אמא, לא בא לי! (קשה לי, עזרי לי)

הסוד לחוסר משמעת

הסיבה  שילד לא מקשיב לנו, היא פשוטה: הוא חש שקשה לו. יכול להיות שקשה לו מכל מיני סיבות: אולי המשימה גדולה בשבילו, או אולי יש דברים חיצוניים שמונעים ממנו לעשות זאת, או אולי פשוט מחוסר מוטיבציה וכדומה.

אז קודם ראשית חשוב לבדוק אם הדרישות מותאמות ליכולותו ולגילו, שהוא מסוגל לבצע את מה שנדרש ממנו, ויש אכן סביבה המאפשרת לו זאת. לדוג': אני יודעת שבני בן ה7 מסוגל לשבת עד 8 דקות לבדו בעשיית שיעורי בית בתנאי שנשמור על שקט וסדר מסביבו.

ביתי יכולה להתארגן ב30 דקות לבית ספר, כאשר בגדיה מוכנים מראש בארון או בסלסלה שלה ליד מיטתה.

הכלים החשובים של המחנך

אם בכל זאת לילד קשה לבצע את מה שנדרש ממנו, מה עושים אז?

כאשר לילד נחבל ברגלו וקשה לו ללכת בתחילה נותנים לו קביים, עזרה חיצונית.

הכלי עזר של המחנך על מנת להרגיל את הילד להרגלים חדשים הם שכר ועונש. הם הזרז החיצוני של לילד בתחילת התהליך על מנת שהוא יתרגל לדרישות חשובות, ויבצע אותם עד שיעשה זאת מעצמו ומרצונו.

בחירת הכלי יבחרו לפי מצבו של הילד באותו רגע.

דוגמאות לשכר ועונש:

פרסים- נתינת פרסים על מעשים טובים או על ידי מבצע של צבירת נקודות בהרגל מסוים.

שבחים ועידודים- "אתה ילד מסודר ושקדן, אני יודעת שאתה מסוגל" ,"כמה שאני שמחה שהצלחת לעשות זאת"..

להראות פנים זעופות- ילדים שלנו מאוד חכמים ומוסריים ולעיתים מספיק על ידי תוכחה קצרה ורמז בשפת הגוף שלנו על מנת שיבינו את טעותם.

תוצאות טבעיות- ילד צריך לעיתים לחוות מה ההשלכות למעשים שלו. אם הוא לא הכין מראש את הפרוסה שלו לבית הספר, אנחנו לא חייבים לרוץ לבית הספר ולהכין במקומו, על מנת שלמחרת הוא יזכור להכין בעצמו בזמן. שימו לב שהילד לא יפרש זאת כנקמה מצידינו ח"ו, אלא כצורך ללקיחת אחריות.

לסיכום, חשוב להשתמש בשני הכלים הללו להקניית הרגלים. השתדלו להרבות ולהשתמש בעיקר בשכר ועידודים ביחס לביקורת והעונשים (ביחס של 7:1). הביקורת והעונשים יתנו מתוך שיקול דעת של המחנך, בקור רוח ובאהבה ולא ברוגז ומתוך פזיזות, על מנת לשמור על יעילותם.

לשיחת ייעוץ והכוונה הנכם מוזמנים להתקשר ל-054-9404776

חיה גילר, מרצה ומנחת הורים

מומחית להקניית הרגלים והעצמה

מייסדת שיטת "שביל הזהב לחינוך"