-
בית שרה באיתמר • כתבה לכל אמא ומורה
נערות בגיל ההתבגרות אוהבות למתוח גבולות, לנסות ולראות עד איפה מותר ובעיקר מתי נכנס לו האסור, למי מאיתנו שחווה או חוה נערה מתבגרת בבית יודע למה הכוונה. איך מתמודדים? יצאנו לבדוק ולשאול את צוות "בית שרה" - איך מצליחים להתמודד עם נערה בגיל ההתבגרות שפרצה ופורצת גבולות לרצות לעמוד בכללים ולשאוף להתחזק בכל המישורים גם ברוחניות. • לכתבה המלאה מלווה בתמונות
ב"ה
נערות בגיל ההתבגרות אוהבות למתוח גבולות, לנסות ולראות עד איפה מותר ובעיקר מתי נכנס לו האסור, למי מאיתנו שחווה או חוה נערה מתבגרת בבית יודע למה הכוונה.
איך מתמודדים?
יצאנו לבדוק ולשאול את צוות "בית שרה" – איך מצליחים להתמודד עם נערה בגיל ההתבגרות שפרצה ופורצת גבולות לרצות לעמוד בכללים ולשאוף להתחזק בכל המישורים גם ברוחניות.
"דבר ראשון מקבלים אותה באהבה" מספרת לנו ויקי שניאורסון, מנהלת המוסד. "כשתלמידה מגיעה אלינו היא קודם כל באה ממקום שקוף ואמיתי, אנחנו יודעת מי היא ומה היא עברה, מקבלות אותה באהבה וצועדות איתה צעד צעד מתוך הכלה, רוגע ושמחה" היא מחייכת וממשיכה "צריך לזכור שדבר ראשון העבודה היא אצלנו. כשטוב לנערה בגשמיות ועם עצמה היא יכולה להיות כלי ולקבל הכל, גם ברוחניות. דברים שיוצאים מהלב באהבה מתקבלים באהבה אצל הנערה, המטרה שלנו היא לעשות זאת ברגישות גבוה ואהבה אמיתית" מסיימת ויקי.
"בראש ובראשונה- סייעתא דשמייא, קשר רציף עם הרבי ועבודה עצמית גדולה", מצטרפת לשאלה גם שיינא מגן, המנהלת החינוכית באולפנה, "אצלנו כל תלמידה וכל אשת צוות מתקבלות לאחר קבלת ברכתו של הרבי מה"מ. בנוסף, יועצת "בית שרה" נפגשת אחת לשבוע עם אנשי הצוות על מנת לתת לנו כלים להתמודד עם האתגרים ועצות מעשיות שמובילות בעיקר לעבודה עצמית המשפיעה על הקשר עם הנערות. מטרת העל היא יצירת אמון. אנחנו רוצות לגרום לנערה להאמין בנו ולבטוח בנו כצוות, להבין שיש גבולות אך בתוכם אפשר להתגמש ולהכיל אותה, כל נערה לגופה. כל נערה היא עולם שלם והתפקיד שלנו הוא פשוט להאמין בה" ממשיכה מגן, "כשהאמונה בנערה מגיעה מהאמת הפנימית שלנו ואנחנו מאמינות בה וסומכות עליה, היא גם סומכת על עצמה ומסוגלת להתקדם בכל תחום, הלימודי, החברתי, האישי והרוחני".
"אנחנו כאן כדי להאמין, לאהוב, לקבל ולחבק- ויחד עם זאת, להציב גבולות (מתוך אהבה), זה המתכון המוצלח ביותר בשביל להצמיח" "רק ככה אפשר לעלות למעלה". חותמת שיינא ואומרת,
אומרים שילד לא צריך דבר מלבד מבוגר אחד שיאמין בו, מסכמות ויקי ושיינא את התשובה.
לדיון מצטרפת יפעת משולמי יועצת המוסד, מנחת הורים ומודעות בשיטת שפר.
יפעת מחייכת חיוך רחב ומספרת "ישנו כח הנקרא "אמון"- הכוונה היא אמון ברמה של ידיעה. אני מאמינה בנערה כי אני יודעת שהיא מסוגלת. כמו המושג "אמונה"- אנחנו עובדים את השם יתברך, בלי לראות אותו בעיניים. פשוט יודעים שהוא קיים!! יש דבר שהוא יותר חזק ממראה עיניים".
"מסופר על הצדיק ר' אריה לוין שניגש פעם ליהודי גלוי ראש, חיבק אותו ולחץ את ידו בחום. כשניגשו אליו מלוויו והסבו את תשומת ליבו שאותו יהודי לא חובש כיפה, אמר להם: אני יהודי נמוך קומה, אני מצליח לראות רק את ליבו של העומד מולי, לא את ראשו..
כך אנו כהורים וכמורים- המלווים ילדים ותלמידים בתהליכי הגדילה שלהם, תפקידנו לדעת יותר ממה שאנחנו רואים, להתחבר לטוב האמיתי הטמון בכל ילד וילד. לא להתבלבל מכל דבר הנראה לעין .כשנדע ונתחבר לטוב, את זה נזכה לראות!". ולסיכום אומרת יפעת: "כמו הגנן הטומן זרע באדמה ויודע שמזה יצמח עץ- איך הוא יודע? כי הוא מאמין!!".
אז איך מתמודדים עם מתבגרת? נראה שהמסר העיקרי שקיבלנו מהצוות המסור של "בית שרה" איתמר הוא בעיקר לאהוב, ולתת אמון מלא בנערה תוך הצבת גבולות מאהבה. כך היא תגדל ותעלה ברוחניות וגשמיות גם יחד.
תודה רבה לויקי, שיינא ויפעת שפתחתן את הלב ושיתפתן בידע ובנסיון שלכן.
שנזכה להאמין ולראות גאולה!